ניסיון אחד שתיים אחד שתיים האם מישהו עוקב?

תיקונים והבהרות על פוסט רד בול

אחרי שדיברו איתי מנהלי מרד בול ישראל להלן כמה הבהרות:

רד בול תמכה במשך שנים בארנון דגן ואני מציין כי עשו זאת בצורה מעולה, בשנים האחרונות לטענתם הוא לא עמד בקריטריונים ולכן סיימו את ההתקשרות בצורה יפה מאד ולכן המילה "נזרק" הייתה חריפה מידי לדעתם.
אני מסכים שהוא סיים את הקשר בצורה יפה ועל זה בכלל לא דיברתי, אלא רק על כך שטוב היה שספורטאי בינלאומי מוביל יקבל תמיכה מאסיבית גם אם לא נמצא ביעדים וזאת מכיוון שאין ספורטאי מוביל ברמה הבינלאומית מלבדו.
על זה לא קיבלתי תשובה מלבד שאני לא מבין באסטרטגיה של רד בול.

התגובה של ארנון הייתה פשוטה מאד, הוא טען שהוא 10 שנים היה ספורטאי של רד בול בהן היה בעשיריה הראשונה בעולם ו/או במיקומים גבוהים תחרויות בינלאומיות. הייתה שנה מסוימת שבה ירד מהמיקום שלו ולכן הטענה שלא עמד ביעדים שלו בכלל היא לא נכונה. כמו כן הוא מוכיח שהיום הוא גם טסטר ראשי של חברת גסטרה העולמית וגם סיים מקום שני באליפות העולם אז על איזה יעדים בכלל מדובר. עם זאת הוא מוצא מקום להודות לחברת רד בול על כל התמיכה.

כמו כן נטען שאני יורק לבאר ממנה שתיתי ובכן אני לא יודע על מה מדובר מי שיעבור על אתר אדרנלין יראה רק פרגון וכתבות שלמות המהללות את המשקה המכובד. אבל שנותנים קצת ביקורת כנראה שוכחים את זה. חוץ מזה מעולם לא שתיתי מהבאר של רד בול אם כבר ההיפך אבל זה לא משנה.

כמו כן נטען שלא דובר בתחרות הליכה על מים אלא פרויקט אני חוזר בי אכן זו לא תחרות אלא פרויקט. אני לא חוזר בי שמדובר בגימיק אקסטרים שהופך ספורטאי מצוין ללוליין לדעתם דבר כזה מעלה את המודעות לאקסטרים, לדעתי זה הופך ספורטאים מקצועיים לגימקים. למה בכדורגל לא לוקחים את מסי שיבעט 300 מטר לתוך כוס? למה קלי סלייטר ידוע בזכות הישגיו ולא בגלל שגלש עם תחתונים על הראש?

בכל מקרה אני מתנצל אם מישהו נפגע מדברי וטען שהם חריפים מידי. אני חושב שהרעיון המרכזי שלי נכון במהותו, קצת ביקורת לא הזיקה לאף אחד גם אותי ביקרו ומבקרים. בכל מקרה הבלוג הוא אישי ומייצג את דעותיי בלבד. אם למישהו זה מפריע הוא מוזמן להשאיר הודעה.

כל זה לא מוריד מהאהבתי הכנה למשקה רד בול, אני מאד אוהב לשתות אותו עם ובלי וודקה.

האם מדובר בפרויקט ההזוי בעולם? אצל רד בול הכל יכול להיות

חברת רד בול היא חברה שמצחיקה אותי בכל מיני מובנים, במיוחד התנהלות שלה בישראל מצחיקה אותי. אחרי שהם סיימו את ההתקשרות עם ארנון דגן (שבו תמכו 10 שנים) שדרך אגב לקח אתמול מקום שני באליפות עולם בפורמולה משהו ששום ספורטאי אקסטרים בישראל אי פעם עשה לפניו (דברו איתי תזמון גרוע) בגלל לטענתם חוסר עמידה ביעדים. נראה שהם מצאו דרך מצוינת למשוך את תשומת לב התקשורת ואולי לנצל את התקציב שלהם עם פרויקט הזוי שנקרא "רד בול ללכת על המים".
במסגרת פרויקט זה הגיע גולש קייט בינלאומי לישראל, ניתק את עצמו ופסע כמה צעדים על המים במקום שבו לכאורה ישו הלך על המים. מבלי להגזים הרי שמדובר ברעיון הזוי ומטומטם ובמידה מסוימת אם הייתי נוצרי הייתי נעלב, אבל גם כיהודי לא ממש אדוק הרי שלקחת סיפור דתי ולהפוך אותו לתחרות זה לא פחות ממטומטם. הוספתי תמונה שתראו איך לוקחים אתלט מקצועי והופכים אותו לליצן.

דרך אגב ארנון השיג מקום שני באליפות עולם כאשר מקדים אותו רק האיש והמכונה אנטואן אלבו (אלוף עולם 9000 פעם בערך) אולי זה שווה אייטם קצת יותר רציני ממישהו שניסה ללכת על מים.

בלי לקשר וגם קשר לסיום בקשר של ארנון לדעתי חברת רד בול ישראל מזמן איבדה את הכיוון שלה בתחום האקסטרים. נראה כי לחפש גימיקים יותר קל מאשר תמיכה מתמדת ועבודה נכונה עם אתלטים, טוב בכל זאת אנחנו בישראל. אני מציע לכל ספורטאי שמחפש תמיכה ללמוד ללכת על המים, לרקוד סמבה על כדור מתנפח, ללמוד לאלף כרישים תוך כדי עמידת ראש ואולי לקבל כוחות על. לגלוש מספיק טוב כבר לא מספיק לאלו שמחפשים את הכנפיים.

צילום: יורג מיטר, פרדרד ווקוביץ' וסטפן תאו (הרבה צלמים).

האם עומר בר ישחק אותה?

עומר בר ידוע כבר הרבה שנים כגולש מצוין שלא היסס ללכת אחרי הלב שלו ולהתחרות בחו"ל, להכיר אנשים בעולם וללכת עד הסוף עם הגלישה. לאחרונה לא יכולתי שלא לשים לב שהוא נכנס כמשתתף לתוכנית TLV עוד תוכנית ריאליטי שאני לא לגמרי בקיא במה שקורה שם.

לדעתי עומר בר עשה בדויק מה שהוא צריך היה לעשות מזמן, משיחות רבות עם נותני חסות בישראל תמיד היה להם חשוב שהם יתנו חסות למישהו שהוא דמות "מוכרת" שהרי להיות גולש גלים מצוין בישראל לא הספיק להם, הם היו צריכים "פרסונה" בעיקר כי הם טמבלים. אני כמובן בז לעיקרון שגולש טוב צריך להיות טאלנט טלוויזיוני אין הזוי מזה. יכולות המשחק של טוני הוק וקלי סלייטר לא ממש היו מוצלחות ואותם לקחו לסרטים אחרי שהיו אייקונים בספורט שלהם ולא לפני...

אבל בישראל כמו בישראל זה לא מספיק ומי שרוצה חסויות כמו שצריך אולי כדאי שיהיה לו איזה ריאליטי ברזומה הרי כל טמבל מקבל שם קמפיין אחרי שבוע. אני כמובן לרגע לא חושב שעומר בר עשה צעד לא נכון, הוא עשה צעד מבריק ואני מאחל לו רק טוב, אני בטוח שחלק מהשיקולים שלו ללכת לריאליטי לא היו להתפרסם גרידא, אלא לקבל סוף סוף חסויות כמו שגולש ברמתו צריך לקבל ואם זה אומר לקצור את 15 דקות התהילה בריאליטי...

מספיק לחשוב על אנשים כמו רוב דירדק, בם מרגרה וראיין שקלר שגם הלכו אחרי הטלוויזיה והרוויחו בגדול, אין סיבה שלא יהיה מישהו כזה בישראל.

מהיום רק ג'לו בלי הביאפרה

גם אני כמו אחרים גדלתי לצלילי הדד קנדיז. לא הייתי פאנקיסט ולא הסתובבתי עם ניטים. אבל אהבתי גם את המוזיקה וגם את חופש המחשבה שמוזיקת הפאנק נותנת. הדד קנדיז ייצגו אלטרנטיבה אינטליגנטית ללהקות פאנק מטומטות כמו למשל הסקס פיסטולס.

אין ספק שג'לו ביאפרה הוא דמות ומופת בכל מה שקשור למחשבה חופשית אבל אבוי לי, אחרי שקראתי שהוא ביטל את ההופעה בישראל עקב לחצים של קבוצות אינטרסים שונות הבנתי שגם במקרה הזה הולכתי שולל, הוא רק ג'לו חתיכת מאעכר פוליטי עלוב ומסכן שמסתתר מפחד אנשים עלומים. הפאנק מת מזמן, אבל ההתקפלות של ג'לו מוכיחה שאפשר גם להרוג אותו רטרואקטיבית.

הרי אם הוא כזה אדם עם חופש מחשבה, מקורי, ירוק, אמיתי, כנה, מאמין באנושיות כמו שהוא קורא לעצמו, אז איך זה שהוא התקפל מהופעה בתל אביב מעוז השמאלנים באשר הם, הרי לא לקחו אותו להופעה בהתנחלות אלא בתל אביב, רוב הסיכויים שאנשים בהופעה שלו שונאים את מדיניות ישראל בשטחים יותר מאלו שאמרו לו לא לנסוע.

חוץ מזה מי הוא חשב שיגיע להופעה שלו? איתמר בן גביר וישיר את השיר "ברוך הגבר" לזכרו של ברוך גולדשטיין? הקהל שחיכה לו שם זה אמנים תל אביבים, סקייטרים, גולשים ושאר אנשים שמזדהים עם המסרים שלו ולא עם דבר אחר.

בקיצור ג'לו ביאפרה הוא חתיכת אינטרסנט אידיוט, צבוע, פחדן שלא מייצג חופש מחשבה ולא כלום, אפשר למכור את הדיסקים שלו במה שהוא שווה- שקל. את ההופעות הבאות שלו שיעשה בטהרן, לוב, סוריה, לבנון, במרתפי החיזבאללה, בסין ובעוד מקומות שזכויות האדם הרבה יותר נשמרות מאשר בישראל.

הסקייטרים תוקפים שנית

הסיפור החם בשבוע האחרון הוא התקוממות הסקייטרים נגד חנות ENDLESS ROLL חנות רולרים שגם ייבאה ציוד סקייטבורד. אי אפשר שלא להתפעל מהשימוש שעשו הסקייטרים בפייסבוק על מנת להתאגד מה שעבד טוב בתחריר יכול לעבוד טוב גם בגלית.

הסיפור בכל מקרה למי שלא מכיר הוא שהחנות כנראה (יש ציין שלי אין הוכחות לכך ולכן אני לא מתייחס לגופו של עניין אלא רק למה שאמרו לי, יש לקחת דברים אלו בערבון מוגבל) מכרה קרשים במחירים שוברי שוק במטרה למכור יותר אבל תוך כדי זה גרמה נזק גדול לחברות ויבואנים מקומיים כמו ZION ו גילי שכן רוצים לנסות ולהרוויח קצת מהעבודה שלהם. בכל מקרה בכל מדינה ושוק יש התנגדות לשוברי מחירים ושוק, הממונה על הגבלים העיסקיים עוסק בזה, במקרה של שוק הסקייטבורד שלקרוא לו זניח יהיה מחמאה היה צורך בהתאגדות של אלו שבאמת רוצים לקדם את הענף וזה אומר הסקייטרים עצמם.

אבל איך הגענו למצב שהם מוכרים כל כך הרבה? טוב זה סיפור ידוע שקשור באופי הישראלי שרואה רק את היום ולא את מחר. בתעשיית האקסטרים זה עוד יותר מוכר כמעט כל מי שפגשתי חיי תחת אותה הנחה והמשפט הידוע ביותר הוא: "ומה לי יוצא מזה??". שמעתי יבואני ביגוד גדולים אומרים את זה, שמעתי יבואני ציוד קטנים אומרים את זה, שמעתי סקייטרים מבוגרים אומרים את זה, שמעתי סקייטרים צעירים אומרים את זה. "מה לי יוצא מזה??". ככה גם חנויות ותיקות, גם סקייטרים וגם אנשים אחרים התפתו לחסוך עוד 50 ש"ח בשביל קרש סקייטבורד במחיר של להרוס את הענף. העיקר שייצא להם מזה משהו, הנה הם הרוויחו עוד 50 ש"ח אבל מי שבאמת הגדיל את הכמות המחליקים נשאר חנוק בלי מזומנים לקידום הענף שגם ככה נראה כמו הצרות של אסד.

אבל מה שהכי מפתיע אותי זה התגובות המטומטמות של המחליקים. "לא קונים מרולרים" כאילו שרולרים זה שם גנאי יותר גרוע מכל דבר שיש. לקנות מרולרים זה יותר גרוע מלתרום כסף לחמאס ולעשות עסקים עם האיראנים. מה הקשר בין מישהו ששובר שוק למישהו שהוא רולר? יש רולרים שהם טובים באדם ויש סקייטרים שלא שווים יריקה. דרך אגב היו הרבה שוברי שוק לפניהם ואחד מהאנשים המגעילים והשקרנים בתעשייה הזאת הוא סקייטר, אז מה עלה קצפם של הסקייטרים בזה שרולר מוכר קרשים? יש גולשים שמוכרים קרשים אז זה בסדר לקנות מגולש?, יש כאלו שלא נוסעים על סקייטבורד ולא נסעו מעולם וקונים מהם קרשים אז זה בסדר? בקיצור תתקפו לגופו של עניין ולא לגופו של אדם לפחות תשמעו קצת יותר אינטליגנטיים. ובלי קשר לזה, כל מי ששובר שוק הוא בנאדם מגעיל וחסר שכל כאמור במקרים מסוימים זה פלילי אבל בשוק כמו הסקייטבורד לפעמים לוקחים את החוק לידיים, טוב שכך.

האם הסקייטבורד בירידה עולמית?

ענף הסקייטבורד ידוע בתנודתיות שלו, חשבתי שאחרי מהפכת האקסטרים גיימס אולי הדברים ישתנו. אבל אני חושב שהתבדתי. בסופו של יום כולם ניצלו את ההייפ של הסקייטבורד לעשות עוד כמה דולרים. אולם בניגוד ל 1992 שם חווינו התרסקות טוטאלית של הענף. כמות המחליקים שהם "הארד-קור" והעובדה כי אוכלוסיית המחליקים התבגרה, נראה לי שגורמת להאטה להיות מרוככת יותר ולא תגיע לשפל שכבר היה.

אין ספק שלמשבר העולמי הייתה יד ורגל במצב של הענף. משבר האשראי השפיעה על חברות הסקייטבורד שחלקן חלק מקונגלומטים שכל דבר מעליית מחיר הכותנה על לירידה בכוח הקנייה משפיע עליהם ועל ביצועי הבורסה שלהם ומספיק להזכיר את חברת קוויקסילבר שחוותה זאת על בשרה (אבל היא לא היחידה). ידוע גם שחברת נו פיר מסיימת את החייה וכי עוד מיגוון חברות כמו למשל וולקום נקנות על ידי חברות ענק במחירים לא גבוהים יחסית.

יהיה אשר יהיה כבר למדנו שסקייטרים הם כמו ג'וקים ותמיד יהיה את הכמה שישרדו ויעבירו את האהבה הלאה.

אני מצרף חיפוש שעשיתי בגוגל טרנדס, הוא מראה את כמות החיפושים למילה ברשת האינטרנט על פי גוגל. ככל שנושא יותר חם החיפושים עולים, ככל שפחות החיפושים יורדים. תיווכחו בעצמכם...

עמותת מחליקי הסקייטבורד נסגרה סופית

למי שלא ידע או לא רוצה לדעת. עמותת מחליקי הסקייטבורד שנקראה גם ארגון מחליקי הסקייטבורד על ידי כמה אנשים נסגרה סופית על ידי יושב הראש הזמני שלה מר איתי אפל.

אפל מונה ליושב ראש זמני אחרי שבני טולדו העביר לו את הניירת ובילה לא פחות משנתיים בתהליכים מול רשם העמותות לסגירת העמותה שלא ממש מוצלחת שגם צברה חובות (אי תשלום אגרה שנתית).

הנה נעלמה לה עוד פיסת היסטוריה של ענף הסקייטבורד הישראלי מימים של אופטימיות זהירה.
נוחי על משכבך בשלום עמותה יקרה, היית ניסיון טוב אבל גורלך היה ברור מיומך הראשון.
ואל תתנו להיכנס לאיך, למה וכמה...

טיפשים ללא הפסקה

מה קורה כאשר עירייה מנסה לקדם משהו לטובת ציבור מחליקי הסקייטבורד? היא מקבלת יריקה בפרצוף כי מה לעשות הסקייטרים הישראליים הם חבורה של מטומטמים.

לא מזמן כתבתי על מצבו העגום של הסקייטבורד בישראל. האשמתי את התעשייה, אבל בעיקר את הסקייטרים עצמם. לא טעיתי, התעשייה של הסקייטבורד רקובה מהיסוד ומרחיקה כל נפש חיה ורעננה. אבל גם היא קשורה בחוצפה ובחוסר השכל של "אספסוף" סקייטרי בלתי מזוהה אבל מאד מגעיל.

הרי מה קרה בסופו של דבר? פתחו סקייטפארק מדהים בהרצליה בהשקעה של מיליוני שקלים. העירייה גם קבעה כמה חוקים כפי שמותר לה, נסיעה עם קסדה ובשעות מסוימות של היום. הסקייטרים מהאזור שעד היום היו נוסעים על ספסלים עם פלאט גרוע בכיכר בעיר או איפה שזה לא יהיה זכו לפארק מרשים ביותר. נכון לא הכל מושלם, אבל גם הם רחוקים מלהיות מושלמים. במקום לבלוע את הגלולה החלו להתפרע, להפריע ובקיצור להיות סקייטרים ישראליים טיפוסיים. מה יצא להם מזה? כלום כי עוד לא ראיתי אף אחד מתכופף לפני סקייטרים. אין להם כוח אלקטורלי, אין להם אחדות הם רק חושבים על עצמם וזאת חלק מהסיבה שלעולם לא תהיה תעשיית סקייטבורד בישראל.

העירייה מצידה מתנהגת בזהירות יתר שהיא תוצאה של בורות, ייעוץ משפטי פחדני וחוסר הבנה בסיסי בספורט. הרי נושא האחריות של העירייה בפציעות בפארקים מוסדר בכל מיני תקנות וחוקים. יכולת התביעה קיימת גם אם מישהו נופל ממדרכה שלא סודרה. היכולת לאכוף את חוקי הבטיחות היא אפסית וגם מדובר בסיכון מרצון. בתל אביב הבינו שעדיף לא להתעסק בזה ולהתמודד עם סטטיסטיקה של תביעות שעלולות להיות. בהרצליה לא מבינים שסקייטרים כבר התרגלו לנסוע ללא קסדות וללא חוקים ואם הפארק הזה למענם הם צריכים למצוא את דרך המלך ולא לכפות את החוקים שלהם.

אבל בממלכת חלם שהיא ארץ ישראל לא מדברים, לא מתייעצים ולא עושים שום דבר נכון וככה חלקה יפה בשווי מיליוני שקלים הפכה להיות ביצה תובענית של טמטום של שני הצדדים. הרי בקלות יכלו לקבוע גילאים מסוימים שקסדה היא חובה וכאלו שלא, יכלו לשים שילוט שהחלקה באחריות המחליק בלבד ושלל פתרונות. הסקייטרים יכלו לבלוע את ה"בושה" ולשים קסדה לא קרה כלום. אלברט אינשטיין אמר שיש שני דברים אינסופיים החלל והטמטום האנושי לגבי הראשון הוא אמר שהוא לא בטוח.

למה סלייטר ממשיך

סלייטר ניצח אתמול את התחרות ה-46 שלו בסבב. זה אחרי שהשלים שנה שעברה תואר אלוף עולם 10, הפך להיות הגולש הכי צעיר והכי מבוגר להיות אלוף עולם ועוד אינספור תארים שמיותר לציין כאן.

היו שיגידו שאחרי 10 תארים זה הזמן לפרוש, אני אחד מאלו. הסיבה היא אגואיסטית לחלוטין הייתי רוצה שיהיה מתח בסבב העולמי, לראות קצת פרצופים חדשים ולקבל קצת יותר אדרנלין מהסבב שנעשה כבר משמים. הדבר היחיד שהיה מרגש שנה שעברה ולא בצורה טובה זה מותו של אנדי איירונס, אולי אחת מהדמויות היחידות בעולם הגלישה שלא היו "חלביות. עולם שהפך מעולם אנרכיסיטי לעולם של ספורטאים ששואפים לשלמות ורוצים אולימפיאדה.

השאלה היותר מעניינת היא למה האיש שכבר עשה הכל ממשיך להתחרות יש כאן כמה תשובות אפשריות אולי כולן נכונות:
פחד לא להיות רלוונטי, כי הוא יכול, כי הוא אוהב להתחרות אבל נראה לי בעיקר שהסיבה היא כלכלית. למרות שקלי סלייטר הוא אייקון ספורט עולמי כבר הוכחתי בעבר שהכסף שהוא מרוויח לא ממש מתקרב לאנשים ברמתו בענפי ספורט עולמיים אחרים. לצורך העניין לפני כשלוש שנים הוא עבר את רף המיליון דולר בהכנסות מתחרויות, זה היה ביג דיל. זה סכום שבענפים כמו טניס או גולף מגחכים עליו, לצורך העניין שחר פאר כבר עברה אותו והיא לא מתחרה 20 שנה ובקושי מגיעה לטופ 10 בטניס נשים.

יש האומרים ואני מעולם לא ראיתי את זה בפועל כי סלייטר הוא גם בעל אחוזים בקוויקסילבר, דבר שמסביר את הישארותו בסבב התחרויות שכן כל תואר שהוא מנצח החברה בו הוא שותף נהנית וכמובן שיש גם בונוס. אני חלילה לא חושב שסלייטר הוא רודף בצע, עם כבר ההיפך, אנשים שהם חצי מהכישרון שלו מסחרו את עצמם לדעת, אני רק אומר שהאיש שעשה הכל בעולם הגלישה צריך גם לחשוב על היום שאחרי הגלישה ובטח שלחץ של נותן החסות משאיר אותו במרוץ לתואר ה 11....

האם Vans יושיעו אותנו משיממון הסקייטבורד?

חברת VANS ערכה אתמול אירוע הקרנה של סרטם החדש שכלל את הטים האירופאי. האירוע התקיים בסנימטק בתל אביב והגיע אולם מלא של סקייטרים ועוד אנשים מעניינים אחרים. אין ספק שהכל היה מתוקתק מהכיבוד בהתחלה ועד להקרנה המשובחת. הסרט עצמו היה ערוך לדעתי למופת והרמה הייתה גבוהה מאד. שמעתי שאומרים שלא היה שם את התרגילים הטובים ביותר אבל אני חושב שלכמעט כל מחליק בטים היה סטייל נדיר ותרגילים קטלניים, אין מה להשוות את זה לסקייטרים הבינלאומיים, אנשים כמו כריס קול, האסלם או פול רודריגז הם אחדים בדור, אני אישית חושב שזה היה סרט עם רמת סקייטבורד גבוהה ורמת הפקה מצוינת.

אין ספק ש VANS הרימו את הכפפה ומול כל תעשייני הסקייטבורד (אם בכלל אפשר לקרוא להם ככה) הם אולי אלו שיציבו את האלטרנטיבה. להגיד שעולם הסקייטבורד נמצא בשיממון זו לא מילה נכונה כי האנשים בשטח כמו גילי, הסקייטרים עצמם ואפילו רד בול (שחזרו לתמונה עם המאני מאניה) עושים, אבל כל יבואני הסקייטבורדים/חולצות/נעליים ממלאים פיהם מים אני יכול להבין למה, המצב לא פשוט, אבל אני לא יכול להבין למה לא עושים דברים פשוטים ונחמדים זה לא עולה יותר מידי "אתניס" למשל עושים דמואים ותחרויות כל הזמן כל הכבוד להם. כל החברות הותיקות יותר שב2004 ישבו על הררי מזומנים מכל ילד שעשה "אולי" שכחו מה זה אהבה לסקייטבורד.


בכל מקרה לדעתי ההבדל בין סקייטרים אמריקאים לאירופאים כבר לא קיים ומספיק להזכיר אנשים כמו רון גליפברג, ג'ף ראולי, טום פני, לואיס פיוג ועוד הרבה להבין שהפער נעלם מזמן. על ברזיל אני בכלל לא מדבר הם מובילים את התעשייה הזאת היום.

שמחתי לראות בסרט את דני ווינרייט לדעתי אחד מהסקייטרים הטובים אי פעם וזה לא רק בגלל האולי העצום שלו (הוא עובר מכונית קארטינג כאשר הוא רק עומד והמכונית נוסעת מתחתיו) אלא בגלל שהוא באמת עושה דברים מטורפים גם בגילו המופלג יחסית. אני זוכר שראיתי אותו לפני 14 שנה עושה הרד פליפ סאדים עצומים בקוואטר לפייקי, הוא היה בולט גם אז אבל נראה לי שהוא לא הצליח למנף את הכישרון שלו להצלחה ענקית (למרות ואולי כי הוא היה מקצוען של פאוול הרבה מאד שנים).

האם VANS יצילו אותנו משיממון הסקייטבורד? אני לא ידע את התשובה, אבל אני מאמין שעם אבי לוזיה והטים ועם כוונות טובות כמו אתמול הם יצליחו, זה הכל עניין של סבלנות ובניית מותג, VANS היא חברה ענקית עם היסטוריה גדולה אם הם ישכילו לפעול נכון בישראל הם יכנסו לוואקום שהחברות האחרות השאירו ויובילו. לצערי זה לא כל כך קשה היום כי אף אחד לא עושה כלום. מצד שני שאני אתן עצות ל VANS איך לקדם נעליים זה כמו שאני אתן טיפים לסלאש איך לנגן על גיטרה ולהשיג בחורות בכל מקרה שיהיה בהצלחה רבה.

מה לעשות לא היה לי על מה לכתוב

אני יודע שלא כתבתי הרבה זמן, האמת פשוט לא היה לי על מה הכל חוזר על עצמו.

אבל עכשיו נתקלתי בסרטון של ג'רמי רוג'רס. לפני כמה זמן כתבתי שהוא פורש מסקייטבורד על מנת להיות זמר ראפ, אז אני לא יודע מה קרה אבל הוא השתפר מאד בסקייטבורד, אני לא כל כך יודע איך הולך לו בעולם הראפ.

תראו את הסרטון הזה ולא תצטערו, שימו לב שהוא צולם בסשן אחד ויש שם שחיטות לא מהעולם הזה,
סוויץ' בלאנט סלייד על כל הקרב ובק טו בק בלאנט סלייד רגיל על הכל הקרב?, פרונטסייד בלאנט סלייד לבק סייד ליפ סלייד על הפלאט בר? אם ככה הוא נוסע שהוא פורש אז שימשיך עוד שנה...


http://www.youtube.com/watch?v=1YdaRLX-Rvo&feature=related

אהה וידידי נתן מעדכן אותי שהוא כבר חזר להיות מקצוען סקייטבורד במשרה מלאה ממש לפני כמה ימים:

http://espn.go.com/action/skateboarding/news/story?page=jereme-rogers-returns-to-skating

הפרסומות של רד בול - בזבוז של זמן וכסף

זה ידוע שרד בול ישראל במאבק קשה מול שאר משקאות האנרגיה BLUE ו XL. השנה הם החליטו ללכת על פרסומות של ספורט אקסטרים במקום הפרסומות המאוירות שלהם, עד כאן הכל טוב ויפה.
אבל יש דבר אחר שלא הרבה יודעים והוא שרד בול בישראל היא מממנת של כמה ספורטאים מובילים שהם: בועז אקינו בסקייטבורד, מתן ניר בטרקטורונים וארנון דגן גולש הרוח הבינלאומי. כאשר אני מדבר על מימון אני מדבר על עזרה גדולה ויפה שמעט חברות ישראליות (אם בכלל) נותנות.
עכשיו השאלה היא, אם החלטתם לחזור לספורט אקסטרים ואם החלטתם ללכת על פרסומות אקסטרים לא היה כדאי להשתמש בספורטאים שאתם תומכים בהם כל כך הרבה שנים? לא היה כדאי לתת להם את החשיפה, לא היה כדאי לתת להם להחזיר חזרה לחברה שמימנה אותם, לא היה כדאי להעלות את הספורט אקסטרים הישראלי למודעות ולהרוויח מכך?
כנראה שלא...

מאחורי המספרים של האקסטרים

אני שומע הרבה על ההתקדמות של הספורט האקסטרים, על הכספים שמגיעים ועל זה שרק בישראל שום דבר לא מתקדם. האמת זה נכון בישראל באמת כלום לא קורה, אבל לספורטאים בחו"ל המצב לא הרבה יותר טוב, מי שחושב שיש שם כל כך הרבה כסף הוא טועה, אני גם אעיז ואגיד שמי שחושב שבחו"ל הספורטאי האקסטרים מתוגמלים כמו שמגיע להם או שהם בקצה הפירמידה של מקבלי השכר בארה"ב מבחינת ספורט טועה מאד. אשמח להנחית את כולם לאדמה, ספורט האקסטרים הוא קטנטנן בכל מונחי הספורט הקיימים ולכן אם מישהו רוצה באמת לעשות כסף כספורטאי שיילך לפוטבול אמריקאי...

אבל וזה אבל מאד גדול, ענף ביגוד הגלישה מגלגל ביליונים, מה לא בסדר בתמונה הזאת? עוד מעט תבינו...

הנה כמה דוגמאות:
כמה מרוויח שחקן פוטבול מוביל בארה"ב ? ובכן אלברט הינסוורת' 145 קילו של שרירים בגיל 27 קיבל חוזה של 100 מיליון דולר ל 7 שנים, קצת פחות מ 15 מיליון דולר לשנה. זה אומנם חוזה שיא גם במונחי פוטבול אבל תחשבו שיש עוד הרבה שמרוויחים לא מעט מהיותם ספורטאים מובילים. בענפים אחרים. דרך אגב זה חוזה מהקבוצה בלי קשר לפרסומות, זה יכול להיות הרבה יותר.

כמה הרוויח קלי סלייטר הגולש הגדול עלי אדמות ב 2008? ובכן המספרים מדברים על 3 מיליון דולר כלומר חמישית משחקן פוטבול מוביל, ראיין שקלר עם כל הפרויקטים שהוא עושה (תוכניות טלוויזיה, פרסומות וכו') הגיע ל 5 מיליון דולר. דייב מירה האיש ששינה את עולם ה BMX, שבר כל עצם בגוף כמה פעמים מקבל בכל שנה סה"כ 1 מיליון דולר...
דרך אגב כל מי שהזכרתי מוכר יותר בעולם (מחוץ לארה"ב) מאדון היינסוורת' היקר.

סימני השאלה שלי הם איך חברה בורסאית, גלובלית, עם 2000 חנויות עולמיות שמגלגלת 2 ביליון דולר משלמת כל כך מעט לספורטאי המוביל שלה או יותר נכון לספורטאי המוביל של ענף כולו? מצד שני היה להם 90 מיליון דולר לבזבז על רוסיניול...
נראה שכשזה מגיע ללבזבז כסף על כל מיני רכישות ורעיונות מוזרים איך להגיע "לקהל הרחב" פתאום יש כסף.

המסקנה היא פשוטה עולם האקסטרים הצעיר פשוט מאד מנוצל על ידי ענקי מסחר מכל הסוגים, כולם עושים כסף חוץ מהספורטאים, ב NBA השחקנים עשו שביתה וגם ב NFL מי יציל את הגולשים והמחליקים?

עוד חברה לאוסף

אני תמיד מופתע לגלות כמה חברות מתגלחות על ענף הגלישה הגם ככה צפוף על מנת ליצור לעצמם לוק מגניב. האחרונה ששמעתי עליה היא "הוליסטר" שהיא חברת בת של אברקרומבי אנד פינץ', זה רע כמו שזה נשמע. אני לא כל כך מבין מה הקטע הזה של כל החברות ועד כמה זה פוגע, מוסיף, מוריד או בכלל מה ההשפעה של החברות האלו על מותגי ה"קור" של הגלישה או שיש להגיד המותגים שהם יותר "קור" כי כבר אין קור באקסטרים רק כאלו שקצת יותר קרובים לעניין...

בכל מקרה הסיפור הוא שהוליסטר מתחילים לפלוש לאירופה... האם נראה את הזוועות האלו גם בישראל? הנה תמונה להמחשה... צולם ביום ללא גלים.

GOTCHA משיקים

ביום ראשון הייתי באירוע ההשקה של אופנת GOTCHA בישראל.

מותגי הגלישה הותיקים עושים קאמבק. התופעה התחילה כבר לפני 5 שנים עם איירוולק ו OP וממשיכה עם כל מיני מותגים מוכרים יותר ופחות. תופעה טובה? אני חושב שכן אין שום דבר רע בלחזור למותג שייצג את הגלישה לפני עידן "הגולשים" שיוצאים למסעות עיסקיים עם חליפת שלושה חלקים. רע? אולי, בסופו של יום חלק מקאמבקים לא מצליחים והמותג פשוט הופך להיות משהו לא ברור כמו שקרה לאיירוולק. דרך אגב לדעתי דווקא עם OP וולמארט קלעה בול, לקחה מותג גלישה והפכה אותו למותג ים ולייפסטייל לצעירים, לא הרדקור, לא גלישה ולא כלום. הם הבינו שעדיף לשדר את האמת מאשר להתחיל לשחק אותה מגניבים ולנסות לרכוב על הגלישה כמו שמותגים אחרים לא מתביישים לעשות ללא קשר לענף.

את ייצוג GOTCHA באירופה לקח שמעון דויב, איש שיש להעריך מאד על תרומתו לענף ובכלל. הוא היה אלוף ישראל, הקים את ארגון הגלישה, היה אחראי על משלחות הנבחרת לחו"ל, הקים את גזוז ועוד ועוד...
שמעון לקח הימור לא פשוט כאשר הוא לקח לקדם את המותג בחו"ל אבל No balls no glory, שמעון למעשה הפך להיות שחקן באופנת הגלישה העולמית, צעד (אם אני לא טועה) שאף ישראלי לא עשה לפניו אם הוא יצליח ואני מאמין שהוא יצליח הוא יוכל לסמן הישג נדיר שבו יש נציג אופנת גלישה בינלאומית שממוקם בישראל זה משהו שחשוב להעריך.

מנהל השיווק של GOTCHA באירופה הוא לא אחר מארתור רשקובן ידידי היקר וחבר מערכת אדרנלין. אולם הוא לא המשווק בישראל ולכן אם היה למישהו חשש או ספק הוא יכול להירגע. לדעתי אין מישהו שמתאים לתפקיד יותר ממנו, הוא גולש מכור, מבין במותגי גלישה ויודע למכור כמו שרק מי שהשם משפחה שלו רשקובן יודע. אני כמובן מאחל לו רק את הטוב ביותר.

לואן דה אוליביארה - העתיד כבר כאן

בעידן של סקייטרים מטורפים עם שליטה טכנית קיצונית עדיין יש כאלו שבולטים מעל כולם. אחד מהם כנראה הוא לואן הברזילאי שלא מזמן הפך להיות מקצוען.

לפני כמה ימים ראיתי קליפ קטלני שלו, זה היה משהו ברמה של פי ג'יי לאד הצעיר. אבל אני לא מוצא אותו בכל מקרה מצאתי קליפ אחר שלו באתר BERRICS שתוכלו להתרשם ממנו. זה עוד קליפ חלש יחסית תחשבו רק למה הוא מסוגל....

נראה שהוא בדרך להיות אחד מהמחליקים הגדולים, מה שיש לו ברגליים אין ל 95 אחוז מהמחליקים.

http://www.youtube.com/watch?v=AKVY5JRzQjg

לגלוש עם קרדיטים...

לפעמים אני מופתע על כמה אנשים יכולים להיות מלאים בעצמם. זאת אומרת אין לי שום דבר נגד אגו, אין לי שום דבר על אנשים שעושים דברים ולוקחים עליהם קרדיט. זה טוב, זה לגיטימי וזה אחד מהדברים שנותנים מוטיבציה לאנשים. אם זאת אני חושב שלפני שמישהו מתחיל להתפאר מעצמו הוא צריך לשאול איזה קבלות יש לו להציג והאם באופן אובייקטיבי הן שוות משהו. או במילים אחרים מה הם באמת שווים. וגם אם הוא רוצה להתפאר במעשיו שייקח את זה בקלות, באלגנטיות, אף אחד לא אוהב "ספאמרים".

אני זוכר שעשיתי את חברת ZION היו סקייטירים אמנם לא רעים שאמרו לי שהם יתנו לי להשתמש בשם שלהם, כאילו שהשם שלהם יגרום ל 1000 קרשים לקפוץ מהארגז ולהגיע לילדים. אחרים לקחו קרדיטים על מצב הגלישה בישראל, אחרים לקחו קרדיטים על חינוך דורות של סקייטרים ואחרים לקחו קרדיטים על עוד כל מיני ביצועים מפוקפקים. המילה השגורה היא אני ואני ואני. לצערי כל זמן שאני באדרנלין נתקלתי בסיפורים כאלו, זה אחד מהדברים שהכי מעציבים אותי כי כביכול אנשים מאשימים אותנו בזה שאנחנו לא רואים כמה הם נהדרים, האמת היא שאנחנו תמיד בעד לפרגן. אבל יש זמן ומקום לכל אחד.

האמת היא שאין לי בעיה עם אנשים שחושבים שהם הדבר הכי טוב שקרה לעולם, אין לי בעיה שהם מאמינים לזה. אבל למה, למה מגיע לי כל פעם שלשמוע מחדש את ערימות האגו האלה מדברות אליי. אפשר ואפילו רצוי לספורטאי לבקש הכרה לדחוף את עצמו בצורה עדינה אבל הדרך היא הכל במקרים האלו וצריכים תמיד לאזן. כל אלו שבאים בדרישות, פניות שחצניות, תחנונים ובכיות עושים לדעתי טעות גדולה.

אני מציע למי שלא מבין את הפואנטה ללכת למקורות:
משלי כז2: "יהללך זר ולא פיך, נכרי ואל שפתיך"
כלומר, אסור לאדם לשבח ולפאר את עצמו, אלא עליו לפעול ולהביא תוצאות שיתפרסמו עד כדי כך, שהזרים והנכרים יהללו אותו מיוזמתם.
ולעוד מידע מעניין על פסוק זה:
http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-27-02.html

נא לא לדאוג אני לא מתחזק ולא נהפך דתי, אבל אין מה להגיד יש דברים חכמים בתנ"ך, חכמים מאד.

לכלוכים בענף האקסטרים? לא יכול להיות

לפני כמה ימים קיבלתי טלפון מידיד ותיק וספורטאי מעולה שהיה אמור לקבל חסות ממותג לבוש והנעלה מסוים. אותו ספורטאי טען שהוא היה בדרך לסגירת תנאים מול אותה חברה אולם ברגע אחד היא הפסיקה את המשא ומתן, העילה: נותן החסות הקודם או נציגיו אמרו אי אלו דברים שליליים עליו.

יש כמה צורות להסתכל על מקרה שכזה:
1. אין לי מושג מה הסיבה שבגינה נותן חסות אומר דבר מה שלילי על ספורטאי שהיה אצלו אלא אם כן זה היה על משהו מאד מאד בעייתי שהוא עשה. יש ספורטאים שלא יודעים להתנהג, אבל דווקא אותו ספורטאי לא קשור לזן הזה (לפחות לדעתי מהיכרות שלי איתו). אני בדעה שצריכים תמיד להגיד את האמת אבל צריך להיזהר מהכללות מיותרות, הגזמות וחוסר ידיעה. חיים ומוות ביד הלשון וכל ספורטאי ישראלי משווע לנותני חסות, אם לא חייבים, אין טעם להגיד דברים רעים...

2. אם חברה רוצה לקחת חסות על ספורטאי שלפחות תתיתן לו את ההזדמנות להוכיח את עצמו ואולי הם יופתעו לטובה, האם רק על סמך מילה אחת פוסלים מישהו? אנשים משתנים ויש להם דינמיקה שונה מול נותני חסות. זה רק מראה מהאנשים שיושבים שם שווים.

תיקון לפוסט האחרון שלי

הובא לידיעתי ובצדק שלא הזכרתי את תרומתה של מאיה דאובר להתאוששות הארגון אחרי שנה שעברה. ובכן זו טעות שלי ולא הייתה לי כוונה להוריד מתרומתה של מאיה דאובר לקידום הארגון, לשיפור השיפוט ולקידום מעמד הנשים באירגון. מאיה הייתה פעילה במשך זמן רב באירגון וכיהנה כמנכ"לית עד שנוצרו חילוקי דעות בינה לבין הועד.
מכיוון שאיני מצדד באף צד במצב שנוצר ואני לא יודע את כל העובדות אני מנוע מלתת את דעתי על הנושא.
בלי קשר לזה אין ספק שמאיה היא ספורטאית גדולה ואני מקווה שתמשיך לקדם את הגלישה בכלל ואת גלישת הנשים בפרט.
ליאור