תם והושלם הסבב

אחרי שנה שעברה שהייתה שנת משבר באירגון הגלישה. ההשתפרות השנה גדולה מאד. כן, היו חריקות וקצת עצבים בכל זאת זה ישראל פה. אבל לדעתי במבחן התוצאה הצוות של האירגון עשה עבודה טובה והם בהחלט בדרך הנכונה. יש שיגידו שאני טועה, אבל לא שמעתי יותר מידי תלונות ממתחרים ונותני חסות. יש לתת את הקרדיט ליוסי זמיר, רפי ימין וחברי הועד שלקחו ארגון מרוסק והוציאו סבב טוב + פעילויות שונות נוספות.

{ איפה הסקייטבורד ואיפה הגלישה, אני לא רואה בכלל קשר בין הענפים, הגלישה היא 10 דורות קדימה מהסקייטבורד בישראל ברמת האירגון והאיכפתיות. על גלישת הרוח אני בכלל לא מדבר מדובר בענף שאין בו יותר מידי חוץ מפורום(נחמד ככל שיהיה) ותחרות גלישה אחת בשנה ובגלישת קייט דווקא יש מגמה חיובית אחרי שנים של מלחמות בלתי פוסקות. }

אביב ואקנין לוקח תואר רביעי של אלוף ישראל. על הכישרון שלו אין עוררין וזה לא היה קל אבל הוא הצליח. עומר בר נתן תצוגות מרשימות על זה כבר כתבתי. וופקה מרליס הוא גולש שראיתי לא מעט ונראה שהשנה הוא פרץ קדימה ונתן כמה תצוגות יפות מאד, הוא עדיין לא הכי יציב אבל היום הוא ניצח וזה אומר לא מעט. גילי זילכה שהיה מתחרה צמוד של אביב לא הגיע לגביע המיוחל אבל אין בכלל ספק שהוא אחד מהגולשים הבכירים היום בישראל (ותענוג לראות אותו גולש).

בנשים טל ספורטה הייתה דומיננטית כל השנה, הסיפור של כמות הנשים שנכנסו לעולם הגלישה היה הסיפור התקשורתי הלוהט עם כתבות של שרון פרי בערוץ הספורט וכתבות שונות בערוצי החדשות. אפשר להגיד שנשים במים זו עובדה ואני מקווה שמספרן יעלה, זה יתרום המון לספורט בישראל כפי שזה תרם לספורט בחו"ל. לדעתי דרך אגב אין סיבה לתת לנשים פחות כסף בזכייה בתחרויות וכמו כן החסות שלהן לא צריכה להיות נמוכה משל גברים.

החסות של קוויקסילבר הייתה הפתעה נעימה. ידוע הסכסוך שהיה בינם לבין האירגון (יותר נכון מול המנהל הקודם של אירגון) ונראה שהרוחות נרגעו והחברה חזרה להשקיע בגרעין הקשה של הגולשים. כמה שיותר יותר טוב. שיהיה להם בהצלחה גם.

עכשיו יש זמן לחכות ולראות מה תביא איתה שנת 2010, נקווה שרק דברים טובים...

האוסטרלים כבשו את הגלישה, השאלה היא מה זה גלישה?

זה לא חדש שאוסטרליה היא מעצמת גלישה. כוכבי הגלישה בעבר התחלקו בין האמריקאים (כולל הוואי שהיא חלק מארה"ב) והאוסטרלים. בסבב העולמי בגלישת גלים יש כבר שנים רוב לאוסטרלים בטופ ואילו מספר האמריקאים מתדלדל לו, למרות שהיו שם תמיד גולשים ששמרו על כבוד היאנקים אם זה סלייטר האגדי או איירונס שלקח 3 אליפויות עולם.
(אין צורך לציין שאלופי העולם ב 2009 הם שני אוסטרלים מיק פאנינג וסטפני גילמור)

מה יש להם לאוסטרלים שהופך אותם לגולשים כל כך טובים בסבב העולמי? טוב התשובות די ברורות. התנאים באוסטרליה חלומיים, החיים פשוטים, יש תעשיית גלישה תוססת והיסטוריה. משהו שאולי לא כל כך ברור הוא שהאוסטרלים הם חולי ספורט, במובן החיובי של המילה, הם מעודדים ספורטיביות בכל הענפים ומצליחים בתחרויות שונות בעולם.

האוסטרלים הם אלו שהפכו את הגלישה לספורט, בסיס האם של הסבב נמצא שם, ראש הארגון הוא אוסטרלי והרבה עובדים בסבב הם אוסטרלים גם. אז איפה האמריקאים בתמונה? טוב הם הפכו את הספורט לביזנס, תעשיות ענק, מותגים ומכירות. כמו תמיד הם עטפו את הספורט בהרבה סוכר שיהיה נוח לכולם ללעוס ולהינות. שלא יהיו טעויות אני לא חסיד האוסטרלים ולא שונא האמריקאים, העובדות הן שכל טכניקות הפרסום והשיווק המודרניות יצאו מארה"ב לטוב ולרע. החטא שבו אני מאשים את האמריקאים הוא הפיכת הגלישה לטרנד ולכאילו גישת חיים כוללת, משהו שהאוסטרלים חסרי התחכום השיווקי לא היו מצליחים כמוהם.

הגלישה החלה כתרבות של מנודים חברתית, רדיקליים וכאלו שלא מצאו את מקומם בחברה. ספרו לי איך זה מתחבר לאיזו תל אביבית מתלהבת עם חולצת בטן של איזה מותג ששמה את הגלשן בחול ומספרת לכולם על החופשה "המאאאאמממת" שלה בקוסטה ריקה עם החבר שלה שהוא גם גולש וצובע את השער לבלונד שיחשבו שהוא כל היום במים.

ארצה גם להוסיף ציטוט מחוקר בשם סטיוארט בראון שמתראיין לאתר כלכליסט לכתבה מצוינת של איתי להט:

"במילים אחרות, לא חשוב הניצחון, העיקר ההשתתפות. "כן", מודה בראון, "אבל מה שקרה לאִמרה הזו משקף את הצורה שבה המשחק השתנה בעשורים האחרונים. התרבות האמריקאית, למשל, מקדשת את המטרה - הניצחון, במקרה הזה - ועל הדרך היא נהייתה תרבות של מפסידים ומנצחים. המשחק עצמו נהפך לסיסמה למכירת נעליים, למשני בחשיבותו. זה מחלחל עמוק לתרבות שלנו: ילדים במערב משחקים כיום במסגרות מאורגנות. במקום שהורים יאפשרו להם לשחק, הם רושמים אותם לחוגים: לכדורגל, לפסנתר. זו בניית רזומה, זה לא משחק. וזה משנה את חוקי המשחק".

להלן לינק לכתבה המלאה:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3373238,00.html

אז מה בעצם אני מנסה לומר?
1. האוסטרלים שולטים בסבב כבר ובשנים הקרובות כל אלופי העולם יהיו אוסטרלים, אולי סלייטר יגנוב עוד איזה תואר ויפרוש.

2. השקיעה של האימפריה האמריקאית מתבטאת לא רק בכלכלה ובעוצמה העולמית אלא גם בספורט הגלים.

3. הניסיון של סלייטר בתחילת השנה להקים סבב מתחרה יחד עם קוויקסילבר רק מעודד את ההרגשה שהספורט הלך לאיבוד ואולי יתחיל להיות גימיק. כי צריכים להכיר ליותר אנשים את הגלישה, כדי שיותר אנשים יקנו בגדים. מזל שאירגון ה ASP הצליח לעצור את הסחף ולא נכנע.

4. ספורט הגלישה כבר מזמן נמצא בידי המותגים ולא בידי הגולשים.

5. אותו הדבר כבר קרה מזמן בסקייטבורד ופי 1000 יותר גרוע מבגלישה, בגלישה יש לפחות עוד קצת נשמה לספורט.

בת גלים בוערת

אם יצא לכם או לא יצא לכם אני ממליץ להיכנס לאתר בת גלים www.batgalim.org.il הידוע יותר בשמו פורום בת גלים. המקום בו גולשי הרוח של ישראל מוציאים קיטור. יש לתת קרדיט לגולן פרי שמנהל את האתר ביד רמה וגם לגולשים שפעילים בו ברמה יומיומית. האמת שיש שם תמונות קטלניות של דורון חכם גולש בגלי ענק (טו -אין) אין ספק שהוא מנצל את הזמן כראוי.

הסיפור הכי חם היום הוא צו ההריסה שניתן נגד פתיחת מסעדה או מועדון בחוף בת גלים שידוע בשם חוף הגלשנים. הסיפור קצת מסובך אבל בסופו של יום מישהו פתח מסעדה על חוף הים כנראה ללא האישורים המתאימים וגם בנה שם כל מיני "דקים" ודברים. הגולשים ללא ממש אהבו את, העירייה לא ממש אהבה את זה וניתן צו הריסה. תוכלו לקרוא על זה באתר הנ"ל
http://www.haipo.co.il/

בינתיים הבנתי שיש מלחמות גוג ומגוג על החוף, על המפעיל בחוף, על המסעדן, על תחרות הסטורם ריידר שהולכת ומגיעה (כל הכבוד למארגנים גם השנה) ותביעות דיבה בין מפעילי החוף לדורון דוכס ותביעות חזרה ממנו אליהם. יהיה מה שיהיה לא משעמם שם. אם לא נלחמים בעירייה ובמרינה, נלחמים במפעילים ואם לא במפעילים אז אחד בשני. דרך אגב, אני בטוח של כל הצדדים יש טיעונים טובים, השאלה היא מה תהיה התוצאה של כל התסבוכת הזאת על זה אף אחד שדיברתי איתו לא מוכן להמר. בינתיים העירייה שרצתה כל כך לבנות מרינה עצומה, מפרקת את הדק הקטן של המסעדן, נו לפחות את העירייה הגולשים הצליחו לחנך.

בלו בירד ואליפות הארץ בגלישה

אני מודה ומתבייש שלא הייתי באליפות ישראל בגלישת גלים. העייפות המצטברת של שישי שבת יחד עם 5 פעמים בשבוע לנהוג את חיפה תל אביב הכניעה אותי. העובדה שחברי משכבר הימים שי גיטרמן שם רק עזרה לי לקבל את ההחלטה להישאר בחיפה. שלא יהיו ספקות מאד רציתי להיות שם במיוחד אחרי שראיתי את התמונות והתוצאות. עומר בר מוכיח את עצמו בכל תחרות. הוא הולך על זה ובגדול אני מקווה שהוא יגיע הכי רחוק שרק אפשר הוא בהחלט עושה את המאמצים.

בלו בירד שלקחה את החסות הראשית בתחרות, היא עוף קצת מוזר בנוף הגלישה הישראלי. הבעלים שלה (לפחות ככל הידוע לי) לא ממש גולש. האמת שאני לא חושב שיש לה בהנהלה מישהו שגולש. האסטרטגיה שלה בעניין התמיכה ב"קור" לא הייתה ברורה במשך זמן רב (וגם היום לא). הם התחילו עם חסויות ענק על ספורטאים, המשיכו עם שתיקה רועמת, לקחו את עומר בר לתקופה מסוימת והיום מתנהלים ללא טים. אני לא אומר את זה כביקורת אלא רק מציין עובדה, יש לציין שהנהלה התחלפה לפני כמה שנים.

בהמשך הם עשו כמה דברים יפים כמו לקחת חסות על ערוץ האקסטרים של אתר ספורט 5 (גילוי נאות: אני כותב באתר של ערוץ 5 גם כן), לקחו חסות על חוף הדולפינריום שעבר לידיו של אלוף ישראל הראשון גלי זינר ועכשיו הם גם לקחו חסות על אליפות ישראל בגלישת גלים. צריך להגיד מילה טובה על זה, החוף נראה מדהים וההפקה של האירגון הייתה טובה מאד (שוב אני מתבסס על מה ששמעתי ותמונות שראיתי).

עכשיו אני רוצה להגיד משהו שתמיד רציתי להגיד, ממרום שנותיי (חחח) אני יכול לציין שפגשתי אנשי עסקים (בתחום האקסטרים) שהיו גולשים וסקייטרים מעולים שלא הזיז להם ענף הגלישה בישראל בכלל והם לא תרמו כלום. ויש אנשי עסקים שאינם גולשים וסקייטרים אבל תמיד היו שם לצד הענף. אני לא יכול לציין שמות ואני לא רוצה אבל זו נקודה למחשבה. מה שאומר שלא כל גולש נותן כתף ולא כל לא גולש חושב רק על לעשוק את הענף, לפעמים זה להיפך...

מבחינה עיסקית בלו-בירד עשו מהלכים מעולים. כחברת ריטייל הם הוכיחו את עצמם ותוך מספר שנים הגיעו לפריסה ולתוצאות יפות מאד. הם השאירו מאחור כמה חברות שהתחילו הרבה שנים לפניהם. גם הם יודעים שעל מנת להחזיק מותג זה לא משנה אם אתה גולש או לא גולש. אתה רק צריך להקשיב וללמוד את השטח גם בגרעין הקשה של הספורט וגם בטבעות שמסביב... וכמובן להשקיע במקומות הנכונים.

האם מה שראינו היום הוא צירוף מקרים או מגמה? לי אין את התשובות, אבל אולי אחרי המשבר הגדול של השנתיים האחרונות חברות גלישה שונות ימשיכו את המהלכים שחלקן התחילו לפני המשבר. והכי חשוב שיהיה לכולם בהצלחה.

(גילוי נאות: בלו בירד מפרסמים באתר ומגזין אדרנלין, אני מכיר שם הרבה אנשים ואפילו אוהב אותם גם אם הם לא גולשי גלים או סקייטרים.)