יום שבת, 3 ביולי 2010

האם Vans יושיעו אותנו משיממון הסקייטבורד?

חברת VANS ערכה אתמול אירוע הקרנה של סרטם החדש שכלל את הטים האירופאי. האירוע התקיים בסנימטק בתל אביב והגיע אולם מלא של סקייטרים ועוד אנשים מעניינים אחרים. אין ספק שהכל היה מתוקתק מהכיבוד בהתחלה ועד להקרנה המשובחת. הסרט עצמו היה ערוך לדעתי למופת והרמה הייתה גבוהה מאד. שמעתי שאומרים שלא היה שם את התרגילים הטובים ביותר אבל אני חושב שלכמעט כל מחליק בטים היה סטייל נדיר ותרגילים קטלניים, אין מה להשוות את זה לסקייטרים הבינלאומיים, אנשים כמו כריס קול, האסלם או פול רודריגז הם אחדים בדור, אני אישית חושב שזה היה סרט עם רמת סקייטבורד גבוהה ורמת הפקה מצוינת.

אין ספק ש VANS הרימו את הכפפה ומול כל תעשייני הסקייטבורד (אם בכלל אפשר לקרוא להם ככה) הם אולי אלו שיציבו את האלטרנטיבה. להגיד שעולם הסקייטבורד נמצא בשיממון זו לא מילה נכונה כי האנשים בשטח כמו גילי, הסקייטרים עצמם ואפילו רד בול (שחזרו לתמונה עם המאני מאניה) עושים, אבל כל יבואני הסקייטבורדים/חולצות/נעליים ממלאים פיהם מים אני יכול להבין למה, המצב לא פשוט, אבל אני לא יכול להבין למה לא עושים דברים פשוטים ונחמדים זה לא עולה יותר מידי "אתניס" למשל עושים דמואים ותחרויות כל הזמן כל הכבוד להם. כל החברות הותיקות יותר שב2004 ישבו על הררי מזומנים מכל ילד שעשה "אולי" שכחו מה זה אהבה לסקייטבורד.


בכל מקרה לדעתי ההבדל בין סקייטרים אמריקאים לאירופאים כבר לא קיים ומספיק להזכיר אנשים כמו רון גליפברג, ג'ף ראולי, טום פני, לואיס פיוג ועוד הרבה להבין שהפער נעלם מזמן. על ברזיל אני בכלל לא מדבר הם מובילים את התעשייה הזאת היום.

שמחתי לראות בסרט את דני ווינרייט לדעתי אחד מהסקייטרים הטובים אי פעם וזה לא רק בגלל האולי העצום שלו (הוא עובר מכונית קארטינג כאשר הוא רק עומד והמכונית נוסעת מתחתיו) אלא בגלל שהוא באמת עושה דברים מטורפים גם בגילו המופלג יחסית. אני זוכר שראיתי אותו לפני 14 שנה עושה הרד פליפ סאדים עצומים בקוואטר לפייקי, הוא היה בולט גם אז אבל נראה לי שהוא לא הצליח למנף את הכישרון שלו להצלחה ענקית (למרות ואולי כי הוא היה מקצוען של פאוול הרבה מאד שנים).

האם VANS יצילו אותנו משיממון הסקייטבורד? אני לא ידע את התשובה, אבל אני מאמין שעם אבי לוזיה והטים ועם כוונות טובות כמו אתמול הם יצליחו, זה הכל עניין של סבלנות ובניית מותג, VANS היא חברה ענקית עם היסטוריה גדולה אם הם ישכילו לפעול נכון בישראל הם יכנסו לוואקום שהחברות האחרות השאירו ויובילו. לצערי זה לא כל כך קשה היום כי אף אחד לא עושה כלום. מצד שני שאני אתן עצות ל VANS איך לקדם נעליים זה כמו שאני אתן טיפים לסלאש איך לנגן על גיטרה ולהשיג בחורות בכל מקרה שיהיה בהצלחה רבה.

יום ראשון, 16 במאי 2010

מה לעשות לא היה לי על מה לכתוב

אני יודע שלא כתבתי הרבה זמן, האמת פשוט לא היה לי על מה הכל חוזר על עצמו.

אבל עכשיו נתקלתי בסרטון של ג'רמי רוג'רס. לפני כמה זמן כתבתי שהוא פורש מסקייטבורד על מנת להיות זמר ראפ, אז אני לא יודע מה קרה אבל הוא השתפר מאד בסקייטבורד, אני לא כל כך יודע איך הולך לו בעולם הראפ.

תראו את הסרטון הזה ולא תצטערו, שימו לב שהוא צולם בסשן אחד ויש שם שחיטות לא מהעולם הזה,
סוויץ' בלאנט סלייד על כל הקרב ובק טו בק בלאנט סלייד רגיל על הכל הקרב?, פרונטסייד בלאנט סלייד לבק סייד ליפ סלייד על הפלאט בר? אם ככה הוא נוסע שהוא פורש אז שימשיך עוד שנה...


http://www.youtube.com/watch?v=1YdaRLX-Rvo&feature=related

אהה וידידי נתן מעדכן אותי שהוא כבר חזר להיות מקצוען סקייטבורד במשרה מלאה ממש לפני כמה ימים:

http://espn.go.com/action/skateboarding/news/story?page=jereme-rogers-returns-to-skating

יום שישי, 19 בפברואר 2010

הפרסומות של רד בול - בזבוז של זמן וכסף

זה ידוע שרד בול ישראל במאבק קשה מול שאר משקאות האנרגיה BLUE ו XL. השנה הם החליטו ללכת על פרסומות של ספורט אקסטרים במקום הפרסומות המאוירות שלהם, עד כאן הכל טוב ויפה.
אבל יש דבר אחר שלא הרבה יודעים והוא שרד בול בישראל היא מממנת של כמה ספורטאים מובילים שהם: בועז אקינו בסקייטבורד, מתן ניר בטרקטורונים וארנון דגן גולש הרוח הבינלאומי. כאשר אני מדבר על מימון אני מדבר על עזרה גדולה ויפה שמעט חברות ישראליות (אם בכלל) נותנות.
עכשיו השאלה היא, אם החלטתם לחזור לספורט אקסטרים ואם החלטתם ללכת על פרסומות אקסטרים לא היה כדאי להשתמש בספורטאים שאתם תומכים בהם כל כך הרבה שנים? לא היה כדאי לתת להם את החשיפה, לא היה כדאי לתת להם להחזיר חזרה לחברה שמימנה אותם, לא היה כדאי להעלות את הספורט אקסטרים הישראלי למודעות ולהרוויח מכך?
כנראה שלא...

מאחורי המספרים של האקסטרים

אני שומע הרבה על ההתקדמות של הספורט האקסטרים, על הכספים שמגיעים ועל זה שרק בישראל שום דבר לא מתקדם. האמת זה נכון בישראל באמת כלום לא קורה, אבל לספורטאים בחו"ל המצב לא הרבה יותר טוב, מי שחושב שיש שם כל כך הרבה כסף הוא טועה, אני גם אעיז ואגיד שמי שחושב שבחו"ל הספורטאי האקסטרים מתוגמלים כמו שמגיע להם או שהם בקצה הפירמידה של מקבלי השכר בארה"ב מבחינת ספורט טועה מאד. אשמח להנחית את כולם לאדמה, ספורט האקסטרים הוא קטנטנן בכל מונחי הספורט הקיימים ולכן אם מישהו רוצה באמת לעשות כסף כספורטאי שיילך לפוטבול אמריקאי...

אבל וזה אבל מאד גדול, ענף ביגוד הגלישה מגלגל ביליונים, מה לא בסדר בתמונה הזאת? עוד מעט תבינו...

הנה כמה דוגמאות:
כמה מרוויח שחקן פוטבול מוביל בארה"ב ? ובכן אלברט הינסוורת' 145 קילו של שרירים בגיל 27 קיבל חוזה של 100 מיליון דולר ל 7 שנים, קצת פחות מ 15 מיליון דולר לשנה. זה אומנם חוזה שיא גם במונחי פוטבול אבל תחשבו שיש עוד הרבה שמרוויחים לא מעט מהיותם ספורטאים מובילים. בענפים אחרים. דרך אגב זה חוזה מהקבוצה בלי קשר לפרסומות, זה יכול להיות הרבה יותר.

כמה הרוויח קלי סלייטר הגולש הגדול עלי אדמות ב 2008? ובכן המספרים מדברים על 3 מיליון דולר כלומר חמישית משחקן פוטבול מוביל, ראיין שקלר עם כל הפרויקטים שהוא עושה (תוכניות טלוויזיה, פרסומות וכו') הגיע ל 5 מיליון דולר. דייב מירה האיש ששינה את עולם ה BMX, שבר כל עצם בגוף כמה פעמים מקבל בכל שנה סה"כ 1 מיליון דולר...
דרך אגב כל מי שהזכרתי מוכר יותר בעולם (מחוץ לארה"ב) מאדון היינסוורת' היקר.

סימני השאלה שלי הם איך חברה בורסאית, גלובלית, עם 2000 חנויות עולמיות שמגלגלת 2 ביליון דולר משלמת כל כך מעט לספורטאי המוביל שלה או יותר נכון לספורטאי המוביל של ענף כולו? מצד שני היה להם 90 מיליון דולר לבזבז על רוסיניול...
נראה שכשזה מגיע ללבזבז כסף על כל מיני רכישות ורעיונות מוזרים איך להגיע "לקהל הרחב" פתאום יש כסף.

המסקנה היא פשוטה עולם האקסטרים הצעיר פשוט מאד מנוצל על ידי ענקי מסחר מכל הסוגים, כולם עושים כסף חוץ מהספורטאים, ב NBA השחקנים עשו שביתה וגם ב NFL מי יציל את הגולשים והמחליקים?

עוד חברה לאוסף

אני תמיד מופתע לגלות כמה חברות מתגלחות על ענף הגלישה הגם ככה צפוף על מנת ליצור לעצמם לוק מגניב. האחרונה ששמעתי עליה היא "הוליסטר" שהיא חברת בת של אברקרומבי אנד פינץ', זה רע כמו שזה נשמע. אני לא כל כך מבין מה הקטע הזה של כל החברות ועד כמה זה פוגע, מוסיף, מוריד או בכלל מה ההשפעה של החברות האלו על מותגי ה"קור" של הגלישה או שיש להגיד המותגים שהם יותר "קור" כי כבר אין קור באקסטרים רק כאלו שקצת יותר קרובים לעניין...


בכל מקרה הסיפור הוא שהוליסטר מתחילים לפלוש לאירופה... האם נראה את הזוועות האלו גם בישראל? הנה תמונה להמחשה... צולם ביום ללא גלים.


יום שלישי, 19 בינואר 2010

GOTCHA משיקים

ביום ראשון הייתי באירוע ההשקה של אופנת GOTCHA בישראל.

מותגי הגלישה הותיקים עושים קאמבק. התופעה התחילה כבר לפני 5 שנים עם איירוולק ו OP וממשיכה עם כל מיני מותגים מוכרים יותר ופחות. תופעה טובה? אני חושב שכן אין שום דבר רע בלחזור למותג שייצג את הגלישה לפני עידן "הגולשים" שיוצאים למסעות עיסקיים עם חליפת שלושה חלקים. רע? אולי, בסופו של יום חלק מקאמבקים לא מצליחים והמותג פשוט הופך להיות משהו לא ברור כמו שקרה לאיירוולק. דרך אגב לדעתי דווקא עם OP וולמארט קלעה בול, לקחה מותג גלישה והפכה אותו למותג ים ולייפסטייל לצעירים, לא הרדקור, לא גלישה ולא כלום. הם הבינו שעדיף לשדר את האמת מאשר להתחיל לשחק אותה מגניבים ולנסות לרכוב על הגלישה כמו שמותגים אחרים לא מתביישים לעשות ללא קשר לענף.

את ייצוג GOTCHA באירופה לקח שמעון דויב, איש שיש להעריך מאד על תרומתו לענף ובכלל. הוא היה אלוף ישראל, הקים את ארגון הגלישה, היה אחראי על משלחות הנבחרת לחו"ל, הקים את גזוז ועוד ועוד...
שמעון לקח הימור לא פשוט כאשר הוא לקח לקדם את המותג בחו"ל אבל No balls no glory, שמעון למעשה הפך להיות שחקן באופנת הגלישה העולמית, צעד (אם אני לא טועה) שאף ישראלי לא עשה לפניו אם הוא יצליח ואני מאמין שהוא יצליח הוא יוכל לסמן הישג נדיר שבו יש נציג אופנת גלישה בינלאומית שממוקם בישראל זה משהו שחשוב להעריך.

מנהל השיווק של GOTCHA באירופה הוא לא אחר מארתור רשקובן ידידי היקר וחבר מערכת אדרנלין. אולם הוא לא המשווק בישראל ולכן אם היה למישהו חשש או ספק הוא יכול להירגע. לדעתי אין מישהו שמתאים לתפקיד יותר ממנו, הוא גולש מכור, מבין במותגי גלישה ויודע למכור כמו שרק מי שהשם משפחה שלו רשקובן יודע. אני כמובן מאחל לו רק את הטוב ביותר.

יום ראשון, 10 בינואר 2010

לואן דה אוליביארה - העתיד כבר כאן

בעידן של סקייטרים מטורפים עם שליטה טכנית קיצונית עדיין יש כאלו שבולטים מעל כולם. אחד מהם כנראה הוא לואן הברזילאי שלא מזמן הפך להיות מקצוען.

לפני כמה ימים ראיתי קליפ קטלני שלו, זה היה משהו ברמה של פי ג'יי לאד הצעיר. אבל אני לא מוצא אותו בכל מקרה מצאתי קליפ אחר שלו באתר BERRICS שתוכלו להתרשם ממנו. זה עוד קליפ חלש יחסית תחשבו רק למה הוא מסוגל....

נראה שהוא בדרך להיות אחד מהמחליקים הגדולים, מה שיש לו ברגליים אין ל 95 אחוז מהמחליקים.

http://www.youtube.com/watch?v=AKVY5JRzQjg

יום חמישי, 7 בינואר 2010

לגלוש עם קרדיטים...

לפעמים אני מופתע על כמה אנשים יכולים להיות מלאים בעצמם. זאת אומרת אין לי שום דבר נגד אגו, אין לי שום דבר על אנשים שעושים דברים ולוקחים עליהם קרדיט. זה טוב, זה לגיטימי וזה אחד מהדברים שנותנים מוטיבציה לאנשים. אם זאת אני חושב שלפני שמישהו מתחיל להתפאר מעצמו הוא צריך לשאול איזה קבלות יש לו להציג והאם באופן אובייקטיבי הן שוות משהו. או במילים אחרים מה הם באמת שווים. וגם אם הוא רוצה להתפאר במעשיו שייקח את זה בקלות, באלגנטיות, אף אחד לא אוהב "ספאמרים".

אני זוכר שעשיתי את חברת ZION היו סקייטירים אמנם לא רעים שאמרו לי שהם יתנו לי להשתמש בשם שלהם, כאילו שהשם שלהם יגרום ל 1000 קרשים לקפוץ מהארגז ולהגיע לילדים. אחרים לקחו קרדיטים על מצב הגלישה בישראל, אחרים לקחו קרדיטים על חינוך דורות של סקייטרים ואחרים לקחו קרדיטים על עוד כל מיני ביצועים מפוקפקים. המילה השגורה היא אני ואני ואני. לצערי כל זמן שאני באדרנלין נתקלתי בסיפורים כאלו, זה אחד מהדברים שהכי מעציבים אותי כי כביכול אנשים מאשימים אותנו בזה שאנחנו לא רואים כמה הם נהדרים, האמת היא שאנחנו תמיד בעד לפרגן. אבל יש זמן ומקום לכל אחד.

האמת היא שאין לי בעיה עם אנשים שחושבים שהם הדבר הכי טוב שקרה לעולם, אין לי בעיה שהם מאמינים לזה. אבל למה, למה מגיע לי כל פעם שלשמוע מחדש את ערימות האגו האלה מדברות אליי. אפשר ואפילו רצוי לספורטאי לבקש הכרה לדחוף את עצמו בצורה עדינה אבל הדרך היא הכל במקרים האלו וצריכים תמיד לאזן. כל אלו שבאים בדרישות, פניות שחצניות, תחנונים ובכיות עושים לדעתי טעות גדולה.

אני מציע למי שלא מבין את הפואנטה ללכת למקורות:
משלי כז2: "יהללך זר ולא פיך, נכרי ואל שפתיך"
כלומר, אסור לאדם לשבח ולפאר את עצמו, אלא עליו לפעול ולהביא תוצאות שיתפרסמו עד כדי כך, שהזרים והנכרים יהללו אותו מיוזמתם.
ולעוד מידע מעניין על פסוק זה:
http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-27-02.html

נא לא לדאוג אני לא מתחזק ולא נהפך דתי, אבל אין מה להגיד יש דברים חכמים בתנ"ך, חכמים מאד.

יום שבת, 2 בינואר 2010

לכלוכים בענף האקסטרים? לא יכול להיות

לפני כמה ימים קיבלתי טלפון מידיד ותיק וספורטאי מעולה שהיה אמור לקבל חסות ממותג לבוש והנעלה מסוים. אותו ספורטאי טען שהוא היה בדרך לסגירת תנאים מול אותה חברה אולם ברגע אחד היא הפסיקה את המשא ומתן, העילה: נותן החסות הקודם או נציגיו אמרו אי אלו דברים שליליים עליו.

יש כמה צורות להסתכל על מקרה שכזה:
1. אין לי מושג מה הסיבה שבגינה נותן חסות אומר דבר מה שלילי על ספורטאי שהיה אצלו אלא אם כן זה היה על משהו מאד מאד בעייתי שהוא עשה. יש ספורטאים שלא יודעים להתנהג, אבל דווקא אותו ספורטאי לא קשור לזן הזה (לפחות לדעתי מהיכרות שלי איתו). אני בדעה שצריכים תמיד להגיד את האמת אבל צריך להיזהר מהכללות מיותרות, הגזמות וחוסר ידיעה. חיים ומוות ביד הלשון וכל ספורטאי ישראלי משווע לנותני חסות, אם לא חייבים, אין טעם להגיד דברים רעים...

2. אם חברה רוצה לקחת חסות על ספורטאי שלפחות תתיתן לו את ההזדמנות להוכיח את עצמו ואולי הם יופתעו לטובה, האם רק על סמך מילה אחת פוסלים מישהו? אנשים משתנים ויש להם דינמיקה שונה מול נותני חסות. זה רק מראה מהאנשים שיושבים שם שווים.

יום שישי, 1 בינואר 2010

תיקון לפוסט האחרון שלי

הובא לידיעתי ובצדק שלא הזכרתי את תרומתה של מאיה דאובר להתאוששות הארגון אחרי שנה שעברה. ובכן זו טעות שלי ולא הייתה לי כוונה להוריד מתרומתה של מאיה דאובר לקידום הארגון, לשיפור השיפוט ולקידום מעמד הנשים באירגון. מאיה הייתה פעילה במשך זמן רב באירגון וכיהנה כמנכ"לית עד שנוצרו חילוקי דעות בינה לבין הועד.
מכיוון שאיני מצדד באף צד במצב שנוצר ואני לא יודע את כל העובדות אני מנוע מלתת את דעתי על הנושא.
בלי קשר לזה אין ספק שמאיה היא ספורטאית גדולה ואני מקווה שתמשיך לקדם את הגלישה בכלל ואת גלישת הנשים בפרט.
ליאור