למה בילאבונג? כי הם עושים את זה נכון....

הבוקר העברתי את זמני בתחרות של בילאבונג בחוף סוקולוב בנהריה. מזג האוויר היה שמשי, הגלים היו מעולים והגלישה מלהיבה. יצא לי לראות מקצים של יעקב גבאי ושל יוני קליין ללא ספק רמה גבוהה של גלישה, כיף גדול. היה טוב גם לראות את אירגון הגלישה מגיע מסודר בלי כל מיני בעיות שהיו בעבר. הרבה מתושבי נהריה הגיעו לראות ולהינות ובאמת הייתה אווירה טובה ומשוחררת כמו שתחרות גלישה צריכה להיות לא פחות ולא יותר. כל צוות בילאבונג היה שם מהבוקר ועד הערב וזה כולל את הצ'יף הראשי, לא תראו את זה בחלק ניכר מהחברות האחרות שמוכרות אופנת גלישה.

הרבה אנשי תעשייה שואלים אותי למה כתוב כל כך הרבה על בילאבונג באתר ובמגזין? הסיבה היא פשוטה, הם פשוט עושים את זה נכון: הם מרימים אירועים, עובדים ממוקד, תומכים בקור של הענף ולא מתבזים עם כל מיני רעיונות מגלומאנים הזויים, הרי אם הם הרימו תחרות עכשיו סוקולוב ואירוע נדיר של סקייטבורד בשישי שעבר בירושלים אז אני לא אכתוב על זה? אני יחביא את זה בארכיון כי אף אחד אחר לא עושה שום דבר?

תאמינו לי אין לי מניות בבליאבונג אבל זה לא העניין, אני גם לא תמיד רואה הכל עין בעין עם האנשים שם גם אם אני מעריך אותם מאד. מה שבטוח הוא שגם אני וגם אנשי בילאבונג היינו מאד שמחים אם היה קם עוד מישהו (או כמה) שמרים, עושה ומקדם את הענף קדימה אבל זה לא קרה שהמצב הכלכלי היה טוב וכולם חגגו, זה בטח לא יקרה עכשיו...

כשאני מסביר לאנשי תעשייה שונים (רובם לא צמחו מהספורט) למה בילאבונג מצליחים כל כך, הם לא מבינים. הרי מה תעזור תחרות גלישה למכירות? או כפי שנהוג להגיד "אני לא יודע מה ייצא לי מזה". אותם אנשים הם לא רק טיפשים, הם גם טמבלים כי הם לא לומדים את ההיסטוריה של התעשייה ושל הענף. תמיכה בקור מעניקה לך לגיטימציה, כשאתה חזק אצל הקור הם אלו שמקדמים אותך למעגלים הרחבים יותר של החברה והצרכנים וזה לא עובד בצורה אחרת. כל מותג שיצא מהקור וניסה להפוך לסטנדרט נכבה, נשרף והפך לבדיחת היום, לא מאמינים? עיינו ערך איירוולק העולמית.

כל פעם שבא מנהל מותג חדש ואני מסביר לו את זה הוא מנפנף אותי, אבל לא נעלב כי אני יודע שתוך חודשיים הוא כבר ימכור טי-שירטים של פרוט אוף דה לום בחברה אחרת וזו הבעיה האמיתית. כשהיו מנהלי מותגים אינטליגנטים מהענף (דגש על אינטליגנטים כי גם היו כמה טבלים שחבל על הזמן) המותגים הצליחו. אני יכול להזכיר את מנהל המותג הקודם של קוויקסילבר אלעד צדיקוב שהיה תענוג לעבוד איתו ומולו, חבל שהוא לא נשאר, אני בטוח שגם בקוויקסילבר מתגעגעים אליו...

בילאבונג ישראל גדלו כי הם הבינו שמותג בונים לאט, מהיסוד עם סבלנות, התערות בסצנה, תמיכה בקור, מקוריות וחיבור לקהל המיידי של הגלישה. כל מי שלא מבין את זה ומחפש דרכי קיצור סופו שהוא יימכר בחצי מחיר בחנויות של דיזל. למזלנו יש בתעשייה עוד כוחות חיוביים אני מאד מקווה שהם יעברו את המשבר הכלכלי הזה ויגדלו. באותה מידה אני מקווה שכל מיני אופרטוניסטים שחיפשו מותג אקסטרים לפרוטפוליו שלהם יתחילו להתיישר לפי הסטנדרט או שיעלמו.

תאמינו לי שאני יודע שזה לא סיפור לעשות את זה כמו שצריך, ממש לא. כל שנחוץ הוא חשיבה מקורית, רצון ואהבה לענף. אם יש לך את זה אתה יכול לצעוד קדימה (גם אם לא גדלת בספורט). אם אתה פה בשביל למכור עוד חולצה וחושב שאתה יודע הכל כי אתה מאיית קלי סלייטר בלי טעויות כתיב. אתה לא במקום הנכון.