האם הסקייטבורד בירידה עולמית?

ענף הסקייטבורד ידוע בתנודתיות שלו, חשבתי שאחרי מהפכת האקסטרים גיימס אולי הדברים ישתנו. אבל אני חושב שהתבדתי. בסופו של יום כולם ניצלו את ההייפ של הסקייטבורד לעשות עוד כמה דולרים. אולם בניגוד ל 1992 שם חווינו התרסקות טוטאלית של הענף. כמות המחליקים שהם "הארד-קור" והעובדה כי אוכלוסיית המחליקים התבגרה, נראה לי שגורמת להאטה להיות מרוככת יותר ולא תגיע לשפל שכבר היה.

אין ספק שלמשבר העולמי הייתה יד ורגל במצב של הענף. משבר האשראי השפיעה על חברות הסקייטבורד שחלקן חלק מקונגלומטים שכל דבר מעליית מחיר הכותנה על לירידה בכוח הקנייה משפיע עליהם ועל ביצועי הבורסה שלהם ומספיק להזכיר את חברת קוויקסילבר שחוותה זאת על בשרה (אבל היא לא היחידה). ידוע גם שחברת נו פיר מסיימת את החייה וכי עוד מיגוון חברות כמו למשל וולקום נקנות על ידי חברות ענק במחירים לא גבוהים יחסית.

יהיה אשר יהיה כבר למדנו שסקייטרים הם כמו ג'וקים ותמיד יהיה את הכמה שישרדו ויעבירו את האהבה הלאה.

אני מצרף חיפוש שעשיתי בגוגל טרנדס, הוא מראה את כמות החיפושים למילה ברשת האינטרנט על פי גוגל. ככל שנושא יותר חם החיפושים עולים, ככל שפחות החיפושים יורדים. תיווכחו בעצמכם...

עמותת מחליקי הסקייטבורד נסגרה סופית

למי שלא ידע או לא רוצה לדעת. עמותת מחליקי הסקייטבורד שנקראה גם ארגון מחליקי הסקייטבורד על ידי כמה אנשים נסגרה סופית על ידי יושב הראש הזמני שלה מר איתי אפל.

אפל מונה ליושב ראש זמני אחרי שבני טולדו העביר לו את הניירת ובילה לא פחות משנתיים בתהליכים מול רשם העמותות לסגירת העמותה שלא ממש מוצלחת שגם צברה חובות (אי תשלום אגרה שנתית).

הנה נעלמה לה עוד פיסת היסטוריה של ענף הסקייטבורד הישראלי מימים של אופטימיות זהירה.
נוחי על משכבך בשלום עמותה יקרה, היית ניסיון טוב אבל גורלך היה ברור מיומך הראשון.
ואל תתנו להיכנס לאיך, למה וכמה...

טיפשים ללא הפסקה

מה קורה כאשר עירייה מנסה לקדם משהו לטובת ציבור מחליקי הסקייטבורד? היא מקבלת יריקה בפרצוף כי מה לעשות הסקייטרים הישראליים הם חבורה של מטומטמים.

לא מזמן כתבתי על מצבו העגום של הסקייטבורד בישראל. האשמתי את התעשייה, אבל בעיקר את הסקייטרים עצמם. לא טעיתי, התעשייה של הסקייטבורד רקובה מהיסוד ומרחיקה כל נפש חיה ורעננה. אבל גם היא קשורה בחוצפה ובחוסר השכל של "אספסוף" סקייטרי בלתי מזוהה אבל מאד מגעיל.

הרי מה קרה בסופו של דבר? פתחו סקייטפארק מדהים בהרצליה בהשקעה של מיליוני שקלים. העירייה גם קבעה כמה חוקים כפי שמותר לה, נסיעה עם קסדה ובשעות מסוימות של היום. הסקייטרים מהאזור שעד היום היו נוסעים על ספסלים עם פלאט גרוע בכיכר בעיר או איפה שזה לא יהיה זכו לפארק מרשים ביותר. נכון לא הכל מושלם, אבל גם הם רחוקים מלהיות מושלמים. במקום לבלוע את הגלולה החלו להתפרע, להפריע ובקיצור להיות סקייטרים ישראליים טיפוסיים. מה יצא להם מזה? כלום כי עוד לא ראיתי אף אחד מתכופף לפני סקייטרים. אין להם כוח אלקטורלי, אין להם אחדות הם רק חושבים על עצמם וזאת חלק מהסיבה שלעולם לא תהיה תעשיית סקייטבורד בישראל.

העירייה מצידה מתנהגת בזהירות יתר שהיא תוצאה של בורות, ייעוץ משפטי פחדני וחוסר הבנה בסיסי בספורט. הרי נושא האחריות של העירייה בפציעות בפארקים מוסדר בכל מיני תקנות וחוקים. יכולת התביעה קיימת גם אם מישהו נופל ממדרכה שלא סודרה. היכולת לאכוף את חוקי הבטיחות היא אפסית וגם מדובר בסיכון מרצון. בתל אביב הבינו שעדיף לא להתעסק בזה ולהתמודד עם סטטיסטיקה של תביעות שעלולות להיות. בהרצליה לא מבינים שסקייטרים כבר התרגלו לנסוע ללא קסדות וללא חוקים ואם הפארק הזה למענם הם צריכים למצוא את דרך המלך ולא לכפות את החוקים שלהם.

אבל בממלכת חלם שהיא ארץ ישראל לא מדברים, לא מתייעצים ולא עושים שום דבר נכון וככה חלקה יפה בשווי מיליוני שקלים הפכה להיות ביצה תובענית של טמטום של שני הצדדים. הרי בקלות יכלו לקבוע גילאים מסוימים שקסדה היא חובה וכאלו שלא, יכלו לשים שילוט שהחלקה באחריות המחליק בלבד ושלל פתרונות. הסקייטרים יכלו לבלוע את ה"בושה" ולשים קסדה לא קרה כלום. אלברט אינשטיין אמר שיש שני דברים אינסופיים החלל והטמטום האנושי לגבי הראשון הוא אמר שהוא לא בטוח.

למה סלייטר ממשיך

סלייטר ניצח אתמול את התחרות ה-46 שלו בסבב. זה אחרי שהשלים שנה שעברה תואר אלוף עולם 10, הפך להיות הגולש הכי צעיר והכי מבוגר להיות אלוף עולם ועוד אינספור תארים שמיותר לציין כאן.

היו שיגידו שאחרי 10 תארים זה הזמן לפרוש, אני אחד מאלו. הסיבה היא אגואיסטית לחלוטין הייתי רוצה שיהיה מתח בסבב העולמי, לראות קצת פרצופים חדשים ולקבל קצת יותר אדרנלין מהסבב שנעשה כבר משמים. הדבר היחיד שהיה מרגש שנה שעברה ולא בצורה טובה זה מותו של אנדי איירונס, אולי אחת מהדמויות היחידות בעולם הגלישה שלא היו "חלביות. עולם שהפך מעולם אנרכיסיטי לעולם של ספורטאים ששואפים לשלמות ורוצים אולימפיאדה.

השאלה היותר מעניינת היא למה האיש שכבר עשה הכל ממשיך להתחרות יש כאן כמה תשובות אפשריות אולי כולן נכונות:
פחד לא להיות רלוונטי, כי הוא יכול, כי הוא אוהב להתחרות אבל נראה לי בעיקר שהסיבה היא כלכלית. למרות שקלי סלייטר הוא אייקון ספורט עולמי כבר הוכחתי בעבר שהכסף שהוא מרוויח לא ממש מתקרב לאנשים ברמתו בענפי ספורט עולמיים אחרים. לצורך העניין לפני כשלוש שנים הוא עבר את רף המיליון דולר בהכנסות מתחרויות, זה היה ביג דיל. זה סכום שבענפים כמו טניס או גולף מגחכים עליו, לצורך העניין שחר פאר כבר עברה אותו והיא לא מתחרה 20 שנה ובקושי מגיעה לטופ 10 בטניס נשים.

יש האומרים ואני מעולם לא ראיתי את זה בפועל כי סלייטר הוא גם בעל אחוזים בקוויקסילבר, דבר שמסביר את הישארותו בסבב התחרויות שכן כל תואר שהוא מנצח החברה בו הוא שותף נהנית וכמובן שיש גם בונוס. אני חלילה לא חושב שסלייטר הוא רודף בצע, עם כבר ההיפך, אנשים שהם חצי מהכישרון שלו מסחרו את עצמם לדעת, אני רק אומר שהאיש שעשה הכל בעולם הגלישה צריך גם לחשוב על היום שאחרי הגלישה ובטח שלחץ של נותן החסות משאיר אותו במרוץ לתואר ה 11....

האם Vans יושיעו אותנו משיממון הסקייטבורד?

חברת VANS ערכה אתמול אירוע הקרנה של סרטם החדש שכלל את הטים האירופאי. האירוע התקיים בסנימטק בתל אביב והגיע אולם מלא של סקייטרים ועוד אנשים מעניינים אחרים. אין ספק שהכל היה מתוקתק מהכיבוד בהתחלה ועד להקרנה המשובחת. הסרט עצמו היה ערוך לדעתי למופת והרמה הייתה גבוהה מאד. שמעתי שאומרים שלא היה שם את התרגילים הטובים ביותר אבל אני חושב שלכמעט כל מחליק בטים היה סטייל נדיר ותרגילים קטלניים, אין מה להשוות את זה לסקייטרים הבינלאומיים, אנשים כמו כריס קול, האסלם או פול רודריגז הם אחדים בדור, אני אישית חושב שזה היה סרט עם רמת סקייטבורד גבוהה ורמת הפקה מצוינת.

אין ספק ש VANS הרימו את הכפפה ומול כל תעשייני הסקייטבורד (אם בכלל אפשר לקרוא להם ככה) הם אולי אלו שיציבו את האלטרנטיבה. להגיד שעולם הסקייטבורד נמצא בשיממון זו לא מילה נכונה כי האנשים בשטח כמו גילי, הסקייטרים עצמם ואפילו רד בול (שחזרו לתמונה עם המאני מאניה) עושים, אבל כל יבואני הסקייטבורדים/חולצות/נעליים ממלאים פיהם מים אני יכול להבין למה, המצב לא פשוט, אבל אני לא יכול להבין למה לא עושים דברים פשוטים ונחמדים זה לא עולה יותר מידי "אתניס" למשל עושים דמואים ותחרויות כל הזמן כל הכבוד להם. כל החברות הותיקות יותר שב2004 ישבו על הררי מזומנים מכל ילד שעשה "אולי" שכחו מה זה אהבה לסקייטבורד.


בכל מקרה לדעתי ההבדל בין סקייטרים אמריקאים לאירופאים כבר לא קיים ומספיק להזכיר אנשים כמו רון גליפברג, ג'ף ראולי, טום פני, לואיס פיוג ועוד הרבה להבין שהפער נעלם מזמן. על ברזיל אני בכלל לא מדבר הם מובילים את התעשייה הזאת היום.

שמחתי לראות בסרט את דני ווינרייט לדעתי אחד מהסקייטרים הטובים אי פעם וזה לא רק בגלל האולי העצום שלו (הוא עובר מכונית קארטינג כאשר הוא רק עומד והמכונית נוסעת מתחתיו) אלא בגלל שהוא באמת עושה דברים מטורפים גם בגילו המופלג יחסית. אני זוכר שראיתי אותו לפני 14 שנה עושה הרד פליפ סאדים עצומים בקוואטר לפייקי, הוא היה בולט גם אז אבל נראה לי שהוא לא הצליח למנף את הכישרון שלו להצלחה ענקית (למרות ואולי כי הוא היה מקצוען של פאוול הרבה מאד שנים).

האם VANS יצילו אותנו משיממון הסקייטבורד? אני לא ידע את התשובה, אבל אני מאמין שעם אבי לוזיה והטים ועם כוונות טובות כמו אתמול הם יצליחו, זה הכל עניין של סבלנות ובניית מותג, VANS היא חברה ענקית עם היסטוריה גדולה אם הם ישכילו לפעול נכון בישראל הם יכנסו לוואקום שהחברות האחרות השאירו ויובילו. לצערי זה לא כל כך קשה היום כי אף אחד לא עושה כלום. מצד שני שאני אתן עצות ל VANS איך לקדם נעליים זה כמו שאני אתן טיפים לסלאש איך לנגן על גיטרה ולהשיג בחורות בכל מקרה שיהיה בהצלחה רבה.

מה לעשות לא היה לי על מה לכתוב

אני יודע שלא כתבתי הרבה זמן, האמת פשוט לא היה לי על מה הכל חוזר על עצמו.

אבל עכשיו נתקלתי בסרטון של ג'רמי רוג'רס. לפני כמה זמן כתבתי שהוא פורש מסקייטבורד על מנת להיות זמר ראפ, אז אני לא יודע מה קרה אבל הוא השתפר מאד בסקייטבורד, אני לא כל כך יודע איך הולך לו בעולם הראפ.

תראו את הסרטון הזה ולא תצטערו, שימו לב שהוא צולם בסשן אחד ויש שם שחיטות לא מהעולם הזה,
סוויץ' בלאנט סלייד על כל הקרב ובק טו בק בלאנט סלייד רגיל על הכל הקרב?, פרונטסייד בלאנט סלייד לבק סייד ליפ סלייד על הפלאט בר? אם ככה הוא נוסע שהוא פורש אז שימשיך עוד שנה...


http://www.youtube.com/watch?v=1YdaRLX-Rvo&feature=related

אהה וידידי נתן מעדכן אותי שהוא כבר חזר להיות מקצוען סקייטבורד במשרה מלאה ממש לפני כמה ימים:

http://espn.go.com/action/skateboarding/news/story?page=jereme-rogers-returns-to-skating

הפרסומות של רד בול - בזבוז של זמן וכסף

זה ידוע שרד בול ישראל במאבק קשה מול שאר משקאות האנרגיה BLUE ו XL. השנה הם החליטו ללכת על פרסומות של ספורט אקסטרים במקום הפרסומות המאוירות שלהם, עד כאן הכל טוב ויפה.
אבל יש דבר אחר שלא הרבה יודעים והוא שרד בול בישראל היא מממנת של כמה ספורטאים מובילים שהם: בועז אקינו בסקייטבורד, מתן ניר בטרקטורונים וארנון דגן גולש הרוח הבינלאומי. כאשר אני מדבר על מימון אני מדבר על עזרה גדולה ויפה שמעט חברות ישראליות (אם בכלל) נותנות.
עכשיו השאלה היא, אם החלטתם לחזור לספורט אקסטרים ואם החלטתם ללכת על פרסומות אקסטרים לא היה כדאי להשתמש בספורטאים שאתם תומכים בהם כל כך הרבה שנים? לא היה כדאי לתת להם את החשיפה, לא היה כדאי לתת להם להחזיר חזרה לחברה שמימנה אותם, לא היה כדאי להעלות את הספורט אקסטרים הישראלי למודעות ולהרוויח מכך?
כנראה שלא...