יום ראשון, 9 בנובמבר 2008

מתרסקים במגה ראמפ

לפני שאתם לוחצים על לינק הנ"ל כמה מילים על האתר של טוני הוק - איש הציפור - הוא העלה אתר שנקרא
shredordie זה אתר שמכיל קטעי אקסטרים של גולשים וגם סרטים מקצועיים. אין ספק שידו של טוני בכל ויד הכל בטוני בסופו של דבר הוא גאון עיסקי. תכלס, מדובר באתר טוב מאד- שווה לבקר בו.

ידידיי הטובים נתי לקונישוק ושי גיטרמן שלחו את הלינק הבא של הגולש/סקייטר Valter Vale מנסה את המגה ראמפ.

http://www.shredordie.com:80/videos/bc68a463ed/valters-mega-slam-from-sod-team

יום שישי, 7 בנובמבר 2008

יום שני בראש פינה

אחרי אתמול בערב לא היו לי יותר מידי ציפיות. אבל האמת שהיה מעניין, ראיתי כמה הרצאות טובות פגשתי כמה אנשים מעניינים והיה קצת אלכוהול.
האם זה יעזור לאקסטרים בישראל?
לא ממש נראה לי....

יום חמישי, 6 בנובמבר 2008

הגולשים החיפאים נותנים עבודה

בזמן שבאירגון הגלישה מחפשים את הידיים והרגליים. אני חייב לתת קרדיט גדול לגולשי חיפה ובמיוחד לגרעין שמסתובב סביב ירון כרמי וגולן פרי. בזמן הבחירות לראשות העיר בחיפה הם לא נחים ועושים הרבה בשביל לדאוג שאנשים שבעד הסביבה יבחרו לרשות המקומית. אין מקום להיות ציני פה, הם משקיעים זמן וכסף לשמור על הקיים, גם הם אנשים עם משפחות ועבודה. כל הכבוד על היוזמה והאיכפתיות.

קיבלתי מהם מייל על אחד מהמועמדים לרשות העיר בחיפה שווה להסתכל:

http://www.youtube.com:80/watch?v=RU5UMvyqEqA

כנס ראש פינה היום הראשון

אני מודה שאני אוהב ללכת למקומות של נטוורקינג, אני תמיד חושב שאני אפגוש אנשים חיוביים ואולי אצליח למנף דברים. אבל כאשר הגעתי לראש פינה נזכרתי בדבריו של הרמטכ"ל בוגי יעלון שאמר שכאשר הוא נכנס לקריה הוא לובש נעליים גבוהות (בגלל הנחשים) וככה גם היה שם.

אני לא איש מדיה גדול, הקמתי עם שותפיי היקרים את מה שיש לנו אבל אני יודע שלפחות זה אמיתי ואני לא רודף אחרי הזנב של עצמי, משקר לאנשים בפנים ומנסה להזנות את המדיה שאני יוצר בשביל עוד שקל.

אנשי המדיה הכללית רואים באקסטרים קוריוז, פילר ובמקרה הגרוע מקום שאפשר לעשות בו כסף, כמה שהם טועים.

אני חושב שכבר סיפרתי את הסיפר על המפיקה מאתר MAKO של קשת שרצתה לשים את האקסטרים תחת "ספורט עממי" וחשבה שנעבוד כל היום על מנת להעביר לה את תוכן, היא קצת התבלבלה כי חשבה שהאקסטרים מתופעל על ידי חבורת ילדים בני 20 שחושבים שהם מגניבים, שלחתי אותה הביתה שתעשה קצת שיעורי בית, אנשים שיורדים מעקים של 16 מדרגות לא שייכים לספורט עממי- איזה חתיכת מטומטמת, אני לא מרגיש פספוס שלא נכנסתי לדבר הזה, ממש לא.

אתמול פגשתי מישהו שהיה בכיר באיזו חברה שעסקה באקסטרים. אחרי שהוא עזב את החברה שמרתי איתו על קשר וניסיתי לעזור לו למרות שהוא כבר לא היה באיזו עמדה שהייתי צריך ממנו משהו (כל אלה שהוא עזר להם וליקקו לו שהוא היה למעלה אפילו לא הרימו לו אפילו טלפון) אבל במקום להכיר תודה הוא בחר להתנהג כמו אידיוט ולפחות הוא הודה בזה שאמרתי לו את האמת הפנים.

הבנאדם השני שפגשתי הוא עורך של אתר גדול מאד שהגענו איתו להסכם של בניית ערוץ אקסטרים אינטרנטי משותף (משהו שלקח שנתיים) רגע לפני הסגירה הוא בחר פתאום להיעלם בלי להסביר ובלי להחזיר אי-מיילים. איזה חתיכת פחדן, לפחות תודיע, עבד כי ימלוך, פתאטי.

מחר אני עולה שוב, בינתיים במקום לעשות קשרים-אני שורף גשרים (כמו שאומר ידידי הטוב חנן מעיין), אבל ככה זה.
אולי יהיה משהו מעניין שם, דווקא התוכן של כנס הניו-מדיה נראה טוב. אני די שונא את מה שקורה שם,
אבל זה כללי המשחק, אני פשוט ינעל נעליים גבוהות יותר בפעם הבאה.

ואני צריך לתת קרדיט שוב לחנן מעיין שהכניס אותי ללופ הזה, גם אם לא ייצא שת"פ מדיה מעניין לפחות אני לומד.

ואני צריך לתת קרדיט לעוד מישהו- נפתלי גליסברג יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרים שיצא לי לפגוש אותו מפעם לפעם עלה לפאנל של הטלוויזיה ונתן בראש לכולם בלי חשבון, למשרדי הפרסום שדוחפים את התוכן השיווקי לכל חור , לזכייניות שלא עומדות בהתחייבויות, לרשות השנייה ועוד...- איזה ביצים יש לו- הלוואי עליי.

יום רביעי, 5 בנובמבר 2008

סקייטבורד תמורת קרדיטים

שמעתי לא פעם על בתי ספר שהכניסו גלישה לתוכניות הלימוד שלהם. זה היה בעיקר באוסטרליה אם אני לא טועה. אבל לא שמעתי עדיין על בתי ספר שמכניסים סקייטבורד לתוכנית הלימוד שלהם עד שנתקלתי בכתבה הזאת.
http://www.nytimes.com/2008/11/02/nyregion/02skate.html?_r=1&em&oref=slogin

נראה שבניו יורק בית ספר אחד הכניס את הסקייטבורד כענף לגטימי בשיעורי הספורט (שם יש 7 סימסטרים חובה של פעילות ספורטיבית). לצד ענפי ספורט סטנדרטים, מנהלי הבית ספר פתחו את הראש והכניסו מספר רב של ענפים כגון קפאורה, אומנויות לחימה אחרות ועכשיו גם סקייטבורד. את השיעור מעביר בילי רוהאן שבכתבה רשום שהוא היה מחליק מקצועי, אני לא שמעתי עליו אבל זה לא אומר כלום, נראה שהוא מצא את הדרך שלו בסקייטבורד על ידי הכנסת הענף דרך בתי הספר.

אני מודה שאני תמיד נמצא בקונפליקט כאשר שומע על דברים כאלו: סקייטבורד כענף ספורט שלומדים בבית ספר, סקייטבורד כענף אולימפי, סקייטבורד כספורט בכלל. מה שאני אוהב בסקייטבורד זה את האפשרות לקחת אותו לשים אותו על האספלט ולהתחיל לדחוף לא משנה מה קורה. ממש לא הייתי רוצה לראות את זה הופך לספורט עם מאמנים ושיעורים קבועים ובטח לא ציונים. מצד שני אם מישהו יכול לעזור לילד להיכנס לענף וזה יהפוך לדבר הטוב שקרה לו בחיים? האם ה"מיסונריות" הזו רעה? אני חושב שיש קו עדין שאסור לעבור על מנת שסקייטבורד לא ייהפך לעוד איזה ענף נוקשה ומאוס או במילים אחרות ספורט אולימפי, השאלה היא האם אנחנו לא מתחילים לעבור אותו.

יום שני, 3 בנובמבר 2008

רשימת המועמדים לאירגון הגלישה

שי שלום, שי אילוז, רפי ימין, רם אבן חיים, ענבל גבריאלי, עופר זרמתי, מני ונטורה, מאיה דאובר, יוסי זמיר.
הדר מרלי, בני זנזורי, אמור קנצפולסקי, שלי מלכה.
אלו השמות של המועמדים לועד אירגון הגלישה או להלן: הועד.
אני מודה שאני לא מכיר את כולם אישית וגם מי שאני מכיר אישית אני לא מכיר טוב, אולי חוץ מאת מאיה דאובר שיצא לי לשוחח איתה לא מעט והיא גם כתבה לאדרנלין בעבר ואולי גם בעתיד (אני מקווה). אין ספק שמאיה היא אחת שהייתי רוצה לראות באירגון הגלישה:
1.היא ספורטאית מעולה שהגיעה להישגים היסטוריים .
2.היא נשארה צנועה ונחמדה
3.לא שמעתי עליה שום דבר רע
4.אני בטוח שהלב שלה נמצא במקום הנכון והיא מגיעה עם כוונות טובות, רציניות וללא אג'נדה כזו או אחרת
5. היא הוכיחה השנה שהיא יודעת להרים ולנהל סבב כאשר הרימה (עם שותפים כמובן) את סבב בני הרצליה
כפי שאמרתי אני לא מכיר את כולם, יצא לשוחח עם יוסי זמיר שנראה בעל כוונות רציניות וטובות. את אמור אני לא מכיר אבל אין ספק שהוא אחד מהגולשים הבולטים שהיו בישראל. את רפי ימין אני קצת מכיר אבל אני יודע שהוא אוהב לתרום ושגם אצלו אין אג'נדה סמויה, כמובן שזה לא אומר שהשאר לא טובים פשוט אין לי מושג לגביהם. יש גם ברשימה כאלו שאני מכיר אבל לפעמים אני מעדיף לשתוק מאשר להגיד בדיוק מה אני חושב עליהם (ואני לא מתכוון להדר מרלי).
ביקשתי מהמועמדים שינסו להתחבר לחמישיה של חבר'ה שירוצו יחד על מנת שנוכל לבחור את החמישה שרוצים ויכולים לעבוד ביחד אבל כנראה שזה לא קורה. נראה לי קצת מוזר לבחור חמישה של אנשים שאני לא יודע מה עשו, מה יעשו או מה האג'נדה שלהם. אשמח אם הם יהיו נחמדים מספיק לשלוח לי קצת ממה שעובר להם בראש שנוכל לשים באתר וגם אחרים שרוצים להצביע יוכלו לדעת למי הם מצביעים.
הבחירות בקרוב, אולי נוכל לראות דברים קורים...

יום ראשון, 2 בנובמבר 2008

הארי עושה את אוסטרליה

יש כבר כמה שנים באז עדין בעניין של אופנת סקייטבורד לילדים (למשל חברת HAWK של טוני הוק שמיועדת רק לילדים) או חברות סקייטבורד לילדים כמו TERMITE. גם בגלישה אפשר לראות בארץ ובחו"ל חנויות של ביגוד ילדים. בארץ יש את VIRUS של חברת הוניגמן, את BILLABONG KIDS ו BLUEBIRD KIDS. לא יודע כמה זה עובד בעולם ובישראל אבל לאחרונה נתקלתי במשהו באמת טוב לילדים וזה הספרים של HARRY THE BEAR. הארי, מסתבר הוא דב אקסטרים שגם גולש, גם נוסע על סקייטבורד וגם גולש סנובורד. בזמן שבו ילדים דבוקים למסך אולי שווה לקנות להם איזה ספר אקסטרים של הארי בעודו תופס גלי ענק. כנסו ל http://www.harrythebear.com/ ותוכלו להנות.
הספר האחרון שיצא להארי הוא HARRY RIPS AUSTRALIA, אם היה לי ילד הייתי רוצה שיקרא ספרים כאלו ולא יסתכל על התוכניות של יובל המבולבל, יניב המגניב או כל אידיוט אחר שמעורב בקומבינה...