רוב על הג'אנק

תראו אני השטן והכל אני אוהב ג'אנק פוד, זו אולי ההמצאה הכי טובה שלי. אני גם אוהב את MTV זו גם ההמצאה מעולה שלי. בעזרת שני הדברים האלו אני הופך את בני האדם לשמנים מטומטמים, מה רע?.

רוב דירדק הוא ממזר לא קטן, הוא לא סקייטר גדול (יש רשימה ארוכה לפניו) והוא גם לא כזה מצחיק/מוזר / מגניב גם שם יש רשימה ארוכה (למשל מארק גונזלס). אבל עדיין הוא הצליח לתפור תוכנית טלוויזיה עם MTV ועכשיו חוזה ענק עם חברת הג'אנק פוד Carl's JR.

דירדק הוא לא הראשון שסוגר חוזה עם ענקית ג'אנק, עשו זאת גם טוני הוק, בוב ברנקוויסט ועוד... אבל הוא היחיד שהכריח אותם גם להקים סקייטפארק ועל זה מגיע לו כל הכבוד. בכלל הפרויקטים של דירדק בנושא קידום הפארקים והפלאזות הם אדירים ויש לי הרבה כבוד על כך שהוא לא שוכח מאיפה הוא הגיע.

כנסו ללינק הבא ותוכלו לראות אותו נושא בתוך סניף של קארלס ג'וניור בקטע של וידיאו ויראלי (עלק) וגם תוכלו לראות אותו משתטה בתור הלוגו של הרשת, נוסע על סקייטבורד וגם נופל מהאומגה ונוחת על הראש, מגניב!

http://www.carlsjr.com/robdyrdek

האח הגדול שם עין על סקייטרים

לא לא, אל תחשבו על התוכנית המפגרת הזאת, מדובר על האח הגדול האמיתי. מסתבר שבפארק POWAY בארה"ב הם החליטו להתייחס לסקייטרים כמו פושעים (האמת למה לא?) ולקחת מכל סקייטר שנכנס לפארק טביעת אצבע על מנת לזהות מי נכנס ומתי וזאת על מנת למנוע ואנדליזם, להחליט מתי יסעו סקייטרים בוגרים ומתי ילדים ועוד...
והכל בשם הביטחון, תיכף הם ידחפו להם צ'יפ לתחת לראות על איזה מעקה הם מחליקים ומה הם אכלו לארוחת צהריים, רק באמריקה? תשאלו את רון חולדאי. אבל מה שמוזר זה שזה קורה בנוסף למערכת מצלמות אבטחה שקיימת כבר במקום, קצת פרנואידים שם, או שהסקייטרים נעשו ממש מתוחכמים עם אמצעים לשיבוש מצלמות.

תוכלו לקרוא על זה עוד פה:

http://www.northcountytimes.com/articles/2009/02/05/news/inland/poway/zf728a1226591a55088257553008146de.txt

גונבים מהסקייטרים ומוכרים להמונים

זה אחד מהסיפורים הגדולים שרצים היום ברשת הסקייטבורד. נראה שסניקרס העתיקו את הפתיח המופלא של הסרט FULLY FLARED והפכו אותו לפרסומת. הפתיח האדיר הראה סקייטרים עושים תרגילים כאשר מייד שהם נוחתים אותם, הספוטים עליהם החליקו מתפוצצים (מדרגות מעקים וכו'). האמת שגם בארץ הייתה גניבה כזאת בפרסומת של אנרג'י. שם העתיקו מהסרט של GIRL את הקטע שהסקייטרים נסעו על סקייטבורדים ירוקים שהוסרו אחרי זה בעריכה ואז זה נראה כאילו שהם נוסעים על אוויר, זה היה קטע גדול.

נראה שכל המוחות הקריאטייבים של חברות הפרסום, חלקם עם עשרות אלפי עובדים ברחבי העולם בסוף מגיעים לעולם הסקייטבורד כדי לגנוב רעיונות למכור אותם כאילו שהם שלהם. אני מקווה שספייק גונז יעיף להם תביעה שכמותה עוד לא הייתה...

הנה לינק שמראה את הסיפור ותכתובות אימיילים שווה לראות ולקרוא:
http://www.theberrics.com/dailyopspost.php?postid=802

בעיה במערכת התגובות

לכל קוראי הבלוג והמגיבים, הייתה בעיה במערכת התגובות ולכן הן לא עלו, סידרתי את זה ועכשיו כל התגובות הישנות שלכם לכתבות האחרונות עלו וגם החדשות יעלו. תודה על הקריאה והתמיכה בבלוג.

ליאור

ZION SKATE FIGHT

אתמול עזרתי לארגן את תחרות ה SKATE הראשונה של ZION. תכננו לעשות את זה באלנבי 94 ברחבה שליד חנות חולצות ההרד-קור של יניב ג'אנגו ההרד-קור. מהתחלה הבנתי שיהיה שם סיכון כי יניב אמר שנגיע רק ב 8 אחרי שכל שאר המשכירים של החנויות במקום ילכו הביתה. הגענו ב 8 בערב וגם בעלת הבית הגיעה ואמרה לג'אנגו שאם הוא עושה תחרות סקייט הוא עף משם באותו יום, בקיצור היינו צריכים מקום חלופי.

אחרי מעט התלבטויות ורעיונות הזויים של גילי הלכנו על בריכת גלית, שם לפחות לא יעיפו אותו. ארזנו את הפקלאות ואת ג'אנגו ההרד קוריסט ונסענו לגלית. תוך חצי שעה הסט היה מוכן, הגנרטור של גילי עבד, ההגרלה נערכה והתהרות התחילה בשעה עשר בלילה.

היו לנו 16 שמות שחולקו לתחרויות ראש בראש. בינתיים הסקייטרים התחממו וג'אנגו שם מוזיקה מסרטי סקייטבורד של שנות ה -90. האווירה הייתה טובה גם אם היה קצת קר והבירות הקרות עפו לכל עבר. כרגיל בתחרויות כאלו לא היה קריין כי יותם רודד שהיה אמור להגיע בזמן איחר באיזה שעתיים, אז כל פעם היה מנחה שהתחלף ככה זה בסקייטבורד חייב להיות בלאגן בסדר.

הרמה הייתה גבוהה מאד. במיוחד אני זוכר את המשחק בין ג'ימי לאקינו. אקינו הוא סקייטר עם מלא תרגילים קשים וניסיון של שנים. אבל ג'ימי הוא גאון גדול וכל תרגיל שהוא עשה היה ענק, יש לו פופ פסיכי ביותר הוא יכול להיות סקייטר גדול. בסוף אקינו ניצח אבל בנקודות, זה היה משחק קשה וארוך והניסיון של אקינו נתן לו יתרון.

אטינגר, ללא ספק מלך הסקייט הישראלי היה פצוע וזה נתן לאחרים אפשרות לנצח אותו.

אבי לוזיה הוא סקייטר אדיר את זה כולם יודעים, אבל הוא היה בלחץ יחסי שהוא עלה מול ייבגני המוכשר מחיפה. הוא התאמן קצת בצד והביא את התרגילים המיוחדים שלו. שאב איט לייט פליפ וואריאל, פרונטסייד 180 ליי שאב איט, נולי פרונט לג פליפ,סוויץ' בקסייד אולי פרונט לג פליפ. מה שיפה זה שאבי היא אול ראונדר אמיתי הוא נותן תרגילים בפלאט כמו שהוא נותן מעקים ומה שעוד יפה זה שאת אותם תרגילים שהוא נותן בפלאט הוא גם יכול לתת בפירמידה וקוואטר. ולמרות כל זה עדיין ייבגני לקח את לוזיה די בהליכה.

הגמר היה בין נגלר שהוא סקייטר פלאט מעולה אבל יש טובים ממנו לבין ייבגני מחיפה שהוא גאון אמיתי. עם קורדינציה כמו שלו הוא צריך ללמוד להטיס f 16 תוך יומיים. בקיצור ולעניין ייבגני נתן כמה תרגילים קטלנים כולל סיץ' הרד פליפים, סוויץ' הרד פליפ ריוורט, נולי פרונט לג פליפ ועוד וכיסח את נגלר בדרך לפרס הגדול.

בינתיים שמעתי באולם נוקיה ליד גלית שמכבי חיפה כדורסל הפסידה את הגביע לחולון בשלשה על הבאזר, זה קצת הרס לי את הערב.

התחרות נגמרה בסביבות 13:30 אחרי שהורדתי את ג'אנגו נסעתי לחיפה, הגעתי ב 5:00. אני שונא לארגן תחרויות סקייטבורד.... אז עד התחרות הבאה....

למה בילאבונג? כי הם עושים את זה נכון....

הבוקר העברתי את זמני בתחרות של בילאבונג בחוף סוקולוב בנהריה. מזג האוויר היה שמשי, הגלים היו מעולים והגלישה מלהיבה. יצא לי לראות מקצים של יעקב גבאי ושל יוני קליין ללא ספק רמה גבוהה של גלישה, כיף גדול. היה טוב גם לראות את אירגון הגלישה מגיע מסודר בלי כל מיני בעיות שהיו בעבר. הרבה מתושבי נהריה הגיעו לראות ולהינות ובאמת הייתה אווירה טובה ומשוחררת כמו שתחרות גלישה צריכה להיות לא פחות ולא יותר. כל צוות בילאבונג היה שם מהבוקר ועד הערב וזה כולל את הצ'יף הראשי, לא תראו את זה בחלק ניכר מהחברות האחרות שמוכרות אופנת גלישה.

הרבה אנשי תעשייה שואלים אותי למה כתוב כל כך הרבה על בילאבונג באתר ובמגזין? הסיבה היא פשוטה, הם פשוט עושים את זה נכון: הם מרימים אירועים, עובדים ממוקד, תומכים בקור של הענף ולא מתבזים עם כל מיני רעיונות מגלומאנים הזויים, הרי אם הם הרימו תחרות עכשיו סוקולוב ואירוע נדיר של סקייטבורד בשישי שעבר בירושלים אז אני לא אכתוב על זה? אני יחביא את זה בארכיון כי אף אחד אחר לא עושה שום דבר?

תאמינו לי אין לי מניות בבליאבונג אבל זה לא העניין, אני גם לא תמיד רואה הכל עין בעין עם האנשים שם גם אם אני מעריך אותם מאד. מה שבטוח הוא שגם אני וגם אנשי בילאבונג היינו מאד שמחים אם היה קם עוד מישהו (או כמה) שמרים, עושה ומקדם את הענף קדימה אבל זה לא קרה שהמצב הכלכלי היה טוב וכולם חגגו, זה בטח לא יקרה עכשיו...

כשאני מסביר לאנשי תעשייה שונים (רובם לא צמחו מהספורט) למה בילאבונג מצליחים כל כך, הם לא מבינים. הרי מה תעזור תחרות גלישה למכירות? או כפי שנהוג להגיד "אני לא יודע מה ייצא לי מזה". אותם אנשים הם לא רק טיפשים, הם גם טמבלים כי הם לא לומדים את ההיסטוריה של התעשייה ושל הענף. תמיכה בקור מעניקה לך לגיטימציה, כשאתה חזק אצל הקור הם אלו שמקדמים אותך למעגלים הרחבים יותר של החברה והצרכנים וזה לא עובד בצורה אחרת. כל מותג שיצא מהקור וניסה להפוך לסטנדרט נכבה, נשרף והפך לבדיחת היום, לא מאמינים? עיינו ערך איירוולק העולמית.

כל פעם שבא מנהל מותג חדש ואני מסביר לו את זה הוא מנפנף אותי, אבל לא נעלב כי אני יודע שתוך חודשיים הוא כבר ימכור טי-שירטים של פרוט אוף דה לום בחברה אחרת וזו הבעיה האמיתית. כשהיו מנהלי מותגים אינטליגנטים מהענף (דגש על אינטליגנטים כי גם היו כמה טבלים שחבל על הזמן) המותגים הצליחו. אני יכול להזכיר את מנהל המותג הקודם של קוויקסילבר אלעד צדיקוב שהיה תענוג לעבוד איתו ומולו, חבל שהוא לא נשאר, אני בטוח שגם בקוויקסילבר מתגעגעים אליו...

בילאבונג ישראל גדלו כי הם הבינו שמותג בונים לאט, מהיסוד עם סבלנות, התערות בסצנה, תמיכה בקור, מקוריות וחיבור לקהל המיידי של הגלישה. כל מי שלא מבין את זה ומחפש דרכי קיצור סופו שהוא יימכר בחצי מחיר בחנויות של דיזל. למזלנו יש בתעשייה עוד כוחות חיוביים אני מאד מקווה שהם יעברו את המשבר הכלכלי הזה ויגדלו. באותה מידה אני מקווה שכל מיני אופרטוניסטים שחיפשו מותג אקסטרים לפרוטפוליו שלהם יתחילו להתיישר לפי הסטנדרט או שיעלמו.

תאמינו לי שאני יודע שזה לא סיפור לעשות את זה כמו שצריך, ממש לא. כל שנחוץ הוא חשיבה מקורית, רצון ואהבה לענף. אם יש לך את זה אתה יכול לצעוד קדימה (גם אם לא גדלת בספורט). אם אתה פה בשביל למכור עוד חולצה וחושב שאתה יודע הכל כי אתה מאיית קלי סלייטר בלי טעויות כתיב. אתה לא במקום הנכון.

מה המצב ב POWELL?

כל מי שהתחיל לנסוע בשנות ה -80 המאוחרות זוכר שתי חברות: סנטה קרוז ו פאוול פרלטה. לפאוול היו הסקייטרים הכי טובים, הסרטים הכי טובים ואת הRIPPER אותה גרפיקה של הגולגולת המבצבצת מקרע. עם שנים נהיו שינויים בעולם הסקייטבורד ובתחילת שנות ה-90 כוחה של פאוול ירד גם בעקבות הירידה של עולם הסקייטבורד כולו באותן שנים והגדולים הם אלו שנפגעו יותר מכולם.

במשך שנים ארוכות חברת פאוול מדשדשת, לא מובילה ולא חדשנית כמו שהייתה. יכול להיות שהסיבה היא עזיבתו של סטייסי פרלטה הרוח החיה של החברה, יכול להיות שזה העובדה שיש היום מאות חברות סקייטבורד ואף אחת לא תופסת את כל הפוקוס.

בכל מקרה נראה שאולי הדברים מתחילים להתעורר בפאוול לאחרונה הם פתחו חברת סקייטבורד חדשה בשם POSITIVE שכוללת את אנדי מק, רודני ג'ונס, סנדרו דיאס וקרלוס דה אנדרדה. כולם סקייטרים מוכרים, קצת מעבר לשיא, לא בטוח שזה החומר לעשות חברה בועטת אבל העיקר שהם נהנים.

חוץ מזה פאוול השיקו תערוכה חדשה 30 שנה ל RIPPER מצורף לינק שבו תוכלו להינות ממה שהיה שם....

http://www.skateone.com/

הפאב של הנסלי - כולם מוזמנים

אני מת על מאט הנסלי. בשיאו הוא היה הסקייטר הטוב ביותר, מקורי ביותר עם סטייל מדהים. בהמשך הוא פרש כאשר הרגיש שמיצה את עולם הסקייטבורד ועבר לשחק ביליארד, לנגן באקורדיון, לפתוח את חברת INNES ועכשיו גם לפתוח פאב. הנסלי תמיד היה גאה בשורשיו האיריים ולכן זה שהוא פתח פאב עם ניחוח אירי בכלל לא מפתיע.

כנסו ל http://www.hensleyspub.com/wordpress/index.php

אולי כשאתם באזור תיכנסו לאיזה ציפס אנד פיש ובירה

דרך אגב עכשיו הוא מציג בפאב תערוכה של JASON ADAMS

הסקייטרים עושים את זה בעצמם

קלישאה ידועה היא שכשאתה רוצה שמשהו יקרה, פשוט תעשה אותו בעצמך. ככה כל דבר גדול מתחיל. ענף הסקייטבורד עדיין חי וקיים ומגלגל כספים. אבל בשעה של אי וודאות כלכלית, המוזות שותקות. ככה את הוואקום שקיים באירועים ותחרויות ממלאות חברות קטנות. כאלו שמבינות שלא צריך להביא את גיא פינס לכל תחרות ולא צריך את בר רפאלי שתציג את התחת שלה באמצע אירוע. פעם זה היה הלהיט, תעשה תחרות, תביא סלבריטי תצלם לגיא פינס ותצא תותח. זה פאתטי כמו שזה נשמע, זה לא הביא תוצאות.

עכשיו רואים אירועים קטנים של סקייטרים בשביל סקייטרים. אולי זה התיקון שהיינו צריכים בשביל להתחיל ולבנות משהו מהיסוד בלי כל מיני עסקנים יח"צנים.

לפני שבועיים הייתה תחרות ריילים של גילי, יניב ג'אנגו מריץ את הליין שלו של טירוף בין סקייטבורד ואמנות וחברת ZION מריצה דמואים בכל הארץ ואת תחרות ה SKATE שתתקיים ב 19.2.2009. כמה סקייטרים מוכשרים, קצת מוזיקה ובירות, לא צריך יותר. אם יבוא איזה סלבריטי בטח יתעלמו ממנו או יתנו לו מכות, סקייטבורד כמו שהוא צריך להיות.

לכל אלו שעדיין מחפשים חסויות מחברות גדולות. שמעתי שמנהל השיווק של סלקום קיבל את ההצעה לתחרות סקייטבורד ב 250000 ש"ח, הוא עד עכשיו לא הפסיק לצחוק. דרך אגב גם אירוע המוטורלה מוטו מוזיק אורבן לא יקרה השנה. נשארנו רק עם עצמנו.

גלישת רוח בישראל- עולם הולך ונעלם?

מי שמכיר אותי יודע שאחד מענפי האקסטרים האהובים עליי ושאני מבין בהם לא מעט למרות שאני לא עושה אותם הוא גלישת רוח. זה ספורט מדהים שמשלב גלישה על גלים יחד עם קפיצות ענק, אין הרבה ענפים שנותנים לך כזה אדרנלין רק מלהסתכל עליהם. אבל צריכים להיות הוגנים ולהגיד את האמת, הענף הזה נמצא בירידה עולמית משנות ה-90 ורק בשנתיים האחרונות הוא קצת מתחיל להתייצב. במיוחד ש ה KITE FEVER שהשתלט על הספורט נעלם והמשוואה מתחילה להתאזן. הרבה גולשי רוח שעברו לקייט חזרו לאהבה הישנה.

בישראל יש סצנה טובה של גולשי רוח, קטנה אבל מאוחדת. הבעיה היא שמעט מאד צעירים תופסים את המנור ונכנסים לענף הזה. יש את החבר'ה האילתים שהם ללא ספק תותחים אבל גם שם הם לא המון, אולי 20 חבר'ה ובגלים של בת גלים הם חוטפים לא מעט לצערם וצערנו. איך שלא נסתכל על זה הספורט בנסיגה. אם בתחרות הסטורם ריידר ממוצע הגילאים הוא 35 + (בלי להעליב אף אחד) אנחנו במצב די רע.

השנה החלטתנו לא לארגן את תחרות הסטורם ריידר. זה שילוב של עייפות החומר יחד עם רצון להשקיע יותר בתחום המדיה מאשר האירועים. אהבתי לארגן את התחרות אבל אין ספק שזו עבודה קשה, מעצבנת ואנשים לא ממש זוכרים וקצת כפוי טובה (שוב מבלי להעליב אף אחד). רציתי לדעת מי ירים את הכפפה וזה היה ארנון דגן שעכשיו נמצא בצד המארגן ומרגיש את הלחץ.

הגולשים שמארגנים את התחרות בעצמם בינתיים הצליחו לגייס חסויות (רד בול והיבואנים המקומיים) וגם תורמים לא מעט מעצמם.

יש הרבה טענות לתעשייה המקומית. אבל האמת שאין על מה. בישראל מוכרים 200 גלשני רוח בשנה, אי אפשר להחזיק עסק עם זה ועוד יש לפחות 5 יבואנים. בשנה האחרונה יש גם יבוא אישי של כל מיני אנשים שמוכרים גלשנים מהבאגז' של האוטו. זה לא בהכרח דבר רע כל עוד הם עובדים מסודר, לא שוברים את השוק, תורמים חזרה ומנסים להחזיר את העניין לספורט. אבל היבואנים הותיקים לא ממש מבסוטים מהעניין הזה אפשר להבין אותם אבל היבואנים הותיקים לא הצליחו להביא את הספורט למומנטום חיובי. אני לא יודע אם זה חילוף דורות של עסקנים או שזו סתם הבלחה קצרה. מה שבטוח זה שאם כולם רוצים להוציא את הענף מהבוץ, זה לא מספיק להרים תחרות פעם בשנה וזה לא מספיק לדבר. בקצב של כניסת הצעירים לענף הסטורם ריידר ייהפך לסטורם ריידר "מאסטרס" בלבד...

ידיד טוב אמר שהוא היה רוצה להיפגש עם כל היבואנים ולארגן ליגה שנתית של תחרויות גלישה, כמו שקורה בעולם. הייתי מאד שמח לראות כזה דבר. זה ללא ספק יכול ליצור גרעין חדש שיתחזק עם השנים ויגדיל את הענף. האם כולם יצליחו להתעלות על האגו ועל ההשקעה הכספית שצריכים להרים כזה דבר? האם הם יימצאו את ה"פראייר" שיסכים לקחת על עצמו אופרציה כזו שמלאה בטענות אבל לא ממש תומכת? אל תשאלו את הפרייאר הזה... הוא סיים את 6 שנות השירות שלו...