האתר של ED TEMPELTON

אין ספק שאד טמפלטון חוץ מלעשות impossible ו one foot tail grabs ועוד מגוון תרגילים שהוא עשה ועושה. הוא גם נציג בכיר של עולם הסקייטבורד בעולם האומנות המודרנית. טמפלטון הוא אמן בעל שם עולמי והציג גלריות רבות של ציוריו, איוריו, צילומיו (הוא תמיד יוסיף תמונת עירום של אשתו משום מה) ועוד...
באתר של החברה שלו TOY MACHINE אד פתח מיני סייט משלו שכולל את ביוגרפיה שלו, את התערוכות שהוא עשה, דוגמאות של העבודות שלו ותמונות של מארק גונזלס עם בננות על הראש. אם אתם בעניין של טמפלטון או אמנות או סקייטבורד ואמנות או סתם משעמם לכם כנסו ל:
http://www.toymachine.com/ed/thingsido/index.html

חופש הביטוי - ישראל 2008

יש לי הרבה מה להגיד, אבל מעט כוח כרגע ולכן אני נותן לכם לינק-
http://www.ice.co.il/article.asp?catId=2&pgId=121331
חופש הביטוי בישראל בסכנה בגלל אנשים כאלו וזה הזמן לחזק את כותבי הבלוג התותחים (שמאד אהבתי לקרוא),
זה הזמן לרטון על עליבותם של תפוז שלא עמדו וחיזקו את הבלוגרים שלהם, אלא שלחו אותם לכלבים אחרי איזה איום הזוי.
וכמובן לחזק את ידיו של פוצי היקר שעומד בשער על לא עוול בכפיו....

בריאן פאץ' על ספסל הנאשמים

טוב, לשמוע על סקייטר שעומד למשפט כזה או אחר זה לא ממש חדש. היה לנו את האחים פאפאס-רצח, את עלי בוללה- הריגה, את גייטור-רצח, כריסטיאן הוסוי-סחר בסמים ועוד...
אולם נראה שבראיין פאץ' הסתבך בעבירה קצת פחות קילרית, בריאן בן ה 36 פשוט שכב לכאורה עם ילדה בת 15 שברחה מהבית. בריאן טוען לחפותו כאשר לטענתו הילדה אותה הוא מכיר כבר 3 שנים ברחה מהבית, התקשרה אליו ומכיוון שלא היה בבית היא ישנה ליד ביתו. כאשר הוא חזר בבוקר של אותו יום התקשר לאביה שיאסוף אותה.
נראה שפאץ' 5 פעמים זוכה מדליית הזהב ב XGAMES מצא את עצמו בעין הסערה. בינתיים הוא שוחרר בערבות של 45000 דולר....

צרות בגן עדן של ASR

ASR היא תערוכת תעשיית האקסטרים הגדולה בעולם. היא מתקיימת פעמיים בשנה בארה"ב.
התערוכה מושכת את מיטב חברות האקסטרים למתחם ענק אחד שם הן יכולות להראות את הסחורות, להיפגש עם היבואנים שלהם בכל מדינה ולעשות הרבה דאווינים אחד על השני. אני זוכר שחברי הטוב דילן בייקר מאולי פופ היה מספר לי את הסכומים האסטרונומיים שלקחו שם על דוכן (נדמה לי ש 10000 דולר לדוכן קטן).

בכל מקרה נראה כי ההאטה בשוק העולמי יחד עם העובדה ששוק האקסטרים נעשה רווי, דוחה ומגעיל גרם לשלוש חברות נעליים גדולות להדיר את רגליהן מהכנס השנה. בעוד מארגני הכנס טוענים שזה בגלל המצב הפיננסי של החברות (פיטורים, ההאטה במכירות ועוד...) חברות הנעליים (סירקה, פודיום (אתניס) וסול טכנולוגי (ES) ) בכלל טוענות שכבר נמאס להן מהסיפור שחוזר על עצמו כל שנה ושהן מעדיפות להביא את הנציגים שלהם למשרדים המטופחים שלהם שם הם יפנקו אותם כראוי.

האמת כמו תמיד נמצאת באמצע, מצד אחד אין בכלל ספק שה ASR הפכה לתערוכה טרחנית, מעיקה וענקית שמזמן שכחה את מה שהיא אמורה לעשות. האווירה שם היא SELL SELL SELL, אותו מהפך שהפך את את תעשיית האקסטרים מבועטת, לערימה של סוחרים מלוקקים שכל מה שאיכפת להם זה הבגדים המגניבים שלהם.

מצד שני אין ספק שהתחרות הגוברת בענף ודריסת הרגל שענקיות נעליים כגון אדידס ונייקי מחפשות בתחום האקסטרים דורשת מחברות ה CORE להיות חכמות יותר, מדויקות יותר ונאמנות יותר למקור. כנראה ש ASR לא מספק את הסחורה, כי לא נראה לי שהכמה אלפי דולרים שצריכים להשקיע בדוכן שם מאד ישפיעו על חברות ההנעלה האלו שכנראה לא ממש צריכות את הכנס על מנת להגיע למפיצים.

מה יהיה עם סלייטר? ועיתונות ספורט בישראל

קלי סלייטר לא מפסיק להפתיע ועכשיו הוא מוביל את סבב ה ASP עם 3 ניצחונות מתוך 4 תחרויות והוא שוב מוביל את הסבב. נראה שאין גבול לכישרון וליכולות של סלייטר והצעירים לא מצליחים לעמוד בקצב שלו, מישהו ראה את מיק פאנינג?. בענפי ספורט שונים אוהבים להכתיר ספורטאים כאלו ואחרים כספורטאי המאה- לאנס ארמסטרונג באופניים, מוחמד עלי באיגרוף, ומייקל ג'ורדן בכדורסל הם רק חלק מהשמות. אני חושב שבכל דיון על הספורטאים הגדולים בהיסטוריה של האנושות צריך להיות מקום שמור לקלי סלייטר וזאת מכיוון שאין בכלל ספק שמי שלוקח שמונה (או 9 ) אליפויות עולם בענף קשה ואינטנסיבי כמו גלישת גלים נוצר מהחומר שאגדות ספורט עשויות ממנו.

אני חושב שבעולם כבר הכירו ביכולות המדהימות של סלייטר ואני יודע שיש סיקור של תחרויות גלישה בעיתונים יומיים בעולם. אבל בישראל זה לא קורה ובכלל לא מזכירים את ההישגים של סלייטר בעיתונות המיינסטרים.יש לזה סיבה פשוטה, חלק גדול מעורכי וכתבי עיתוני הספורט הגדולים בישראל הם חבורה של כלומניקים שמבינים רק בכדורגל וכדורסל, מדובר באנשים מסכנים שחושבים שהם מבינים בספורט. זה לא שהם לא מעריכים ענפי ספורט אחרים, הבעיה שהם לא מבינים בהם אבל ולא עושים את המינימום לנסות ולהבין מה קורה שם בכלל. בביקור של סלייטר 8 פעמים אלוף עולם בגלישת גלים בישראל כתבו עליו רק כי בר רפאלי נמרחה עליו כדי ש"ליאו" יקנא, אחרת הם בכלל לא היו מתייחסים אליו, זה כמה שעיתונות הספורט בישראל צהובה.

אני יתן לכם שתי דוגמאות לעיתונות ספורט בישראל :
לפני כמה שבועות פנו אלינו מאתר גדול שרצו לשים כתבות שלנו באתר שלהם. הסכמתי לעשות זאת מיד וזאת מבלי שישלמו לי. אבל כאשר הבנתי שהולכים להכניס את הכתבות תחת "ספורט עממי" פוצצתי את הסיפור. אמרתי לעורכת שאם ספורט שבו אנשים יורדים גלים של 5 מטר הוא ספורט עממי אז היא חיה בסרט ואם אין ייצוג הולם לענפי האקסטרים היא יכולה לחפש אותנו. די, נשבר לי מזה שהאקסטרים הפך להיות "כתבת צבע", בישראל העיתונות ספורט היא במשקל נוצה והכי חשוב זה הרכילויות של "שחקני" הכדורגל.

דוגמא שנייה היא המקרה שבו ארנון דגן זכה בתואר סגן אלוף אירופה בסלאלום. בזמנו הייתי מבלה קצת מזמני בידיעות אחרונות והגעתי לעורך הספורט הראשי עם הידיעה על ההישג של ארנון. שלושה ימים של שכנועים גרמו לו להוסיף (כטובה) שורה על ההישג של ארנון. אני מדבר על שורה בעיתון כזו שתקועה בעמודים האחרונים. עיתונאי ספורט קוראים לשורות האלה "סתימות", הכוונה לכך שכאשר יש מקום ריק הם דוחפים כמה ידיעות על ענפים אחרים כדי לסגור את העמוד. אני חושב שזה נקרא סתימות בגלל שהם חבורה של אפסים סתומים שמעדיפים לכתוב על הרכב החדש של ג'ובאני רוסו מאשר על ספורטאי מקצועי באמת שכנגד כל הסיכויים התברג בטופ העולמי. תחשבו מה זה להתאמן שנים, לאכול את כל הסרטים של התחרויות, החוסר בכסף, המאמץ והמשברים על מנת שבסופו של יום הסיכוי שאנשים ידעו על ההישג תלוי באיזה עורך מסכן ששיחק קצת כדורגל בתיכון, עצוב אבל אמיתי.

אני שמח שבאדרנלין אנחנו נותנים את במה הראשית לכשרונות של ישראל. אני שמח להיות המקום שבו ספורטאי האקסטרים של ישראל הם הגיבורים ולא משמשים כתבת צבע "מגניבה" באיזה ירחון או עיתון.